חנה אריאל ויקרא מא

שנתעורר הרצון הפשוט וחסד שבא. בסיבת תענוג מחמת התענוג שמקבל משלימות הפעולה וכלותה וד"ל כי אינו בא להיות ויכולו רק שע"י שוהנה טוב מאד וכמש"כ בענין שלש סעודות) וגם אברהם הרי יצא ממנו ישמעאל בחי' מותרות שכ"ז הוא מונע שלימות ההתגלות רק שבמקומם בי"ס דאצי' אינם מסתירים כלל כנ"ל כי אין להם ענין להראות שם שום פעולה רק שלא יומשך למטה כ"א לפי ערך ההעלאה אבל עמידתם הוא נגד עולם הבריאה. ונכון לפרש עפ"י הנ"ל שהוא כח בבחי' עולם האצי' מונע ההתגלות לבי"ע הגם שיש שם בל"ז קליפה דבריאה אך כבר אמר בענין כהן און שקליפה דבריאה אינה מסתרת על אצילות שאינו תופס מקום כלל וד"ל (רק על בריאה מסתרת ומטעם שאצי' שם בהעלם) ועפ"י הנ"ל מובן היטיב דהרי אנו רואים שאעפ"י שיש בחי' אצי' בבריאה אעפי"כ אין זה מונע להיות קליפה בבריאה ג"כ. אלא ודאי שאין זה ענין הקליפה כקליפה דבריאה למנוע ההתגלות בבחי' ביטול היש רק למנוע ולהסתיר על ההתגלות האמיתי שבבחי' יש דוקא כמ"ש לע"ל עין בעין וכו' (ויראה לי שיובן בד"מ ממה שידוע שבכח הציור והדמיון יתכן ציור ספינת ברזל רוקדת באויר מה שלא יתכן מציאותו בראיית עיני בשר בחוש הראות הגשמי רק בחוש ראות הציורי והדמיוני שהוא רוחני בערך העינים. מפני שבכח הדמיון הוא משיג הספינה ג"כ טרם ירידת בחינתה בערך הגשמי כי כל הדברים משתלשלים מעילה לעילה מדרי' רבות ועצומות עד בואם אל ההגשמה וקודם לכן אינה מוגבלת בגבולים גשמיים ממקום גשמי ולכן יצוייר ג"כ עמידתה באויר. אך לא יצוייר בשום אופן היותה ברזל ועץ בהשואה מפני שגם בבחי' רוחנייתה יש הגבול הזה בבחי' רוחני' שבגשם וד"ל. ובבחי' יותר עליונה יתכן גם כעין זה וכו'. ואין ההגבלה מבחי' דלמטה במדרי' מונעת גם ליודע ומשיג ערכה מלהסתכל בכח עליון שבו בבחי' עליונה במדרי' בדבר המורגש והמצוייר וד"ל). ויובן הענין יותר מכמו שהוא בבחי' נפ"א. דהנה בחי' חכ' שבנפ"א מבוא' בלק"א שאינה מלובשת בלבוש שק דקליפה ולכן אין שום דבר מונע לו מלמסור נפשו על ק"ה. גם שיש דוגמת בחי' זו גם במילי דעלמא דבר שנוגע לעצמות החיות וכההוא דהעלה לבו טינא וכו' שאמרו חכמים ימות כו' הרי שנגעה עד נקודת החיות. וגם יש ראי' שהרי נק' חי' ולא יחידה וכמש"ש מפני שיש דוגמתה. ואעפ"כ אין זה מונע על מה שבכח החכ' דהיינו למסור נפשו כנ"ל שבבואו לידי נסיון תתגלה בחי' זו בגוף ותניע אותו לכך. רק שהיותו תקוע בלב ונפש עד נקודת החיות כנ"ל במילי דעלמא ימנע ממנו בחי' רעותא דלבא בלי ספק שענינה דר"כ השפעת בחי' החכ' דנפ"א וד"ל

ועפ"י כל הנ"ל יובן מה שנאמר שם דאברהם הי' מרכבה לאצי' גם עד שלא נימול שאז יצא ממנו ממש ישמעאל שהוא בחי' קליפה בערך אצי' שהטעם הוא מפני שאין קליפה דאצי' עומדת נגד אצי' בעצמו כנ"ל ולכן קיים א"א כל התו"כ וישמור משמרתי מצותי וכו' אבל לא בחי' מ"ת כמב' במ"א באריכות וכן שבת נוהגת בחו"ל ואין שליטת החיצונים מסתרת כלל על קדושת שבת מפני שגם התגלות רעווא דכ"ר אינה מתגלית כ"א בבחי' וכו' דאצי' שהוא בחי' השתלשלות מדריגות דאצי' למעלה מבי"ע וא"כ אין זה מונע להיות בבחי' מדרי' התחתונות אפי' בחי' קליפה והגם דרדכ"ר הוא למעלה מבחי' התחלקות קווי אצי' כידוע ששרש ההתחלקות הוא במח' דאריך מ"ס אעפ"כ הרי הוא בחי' אצי' ולא בחי' א"ק שהוא בחי' מאציל. כי הנה מי שטרח דוקא וכו' כי אין שביתה אלא מיגיעה שהי' טרוד ויגע במח' סתימאה וכו' שהוא בחי' צמצום גדול לעשות פרטי התחלקות דאצי' לברר בשימה"ע בירורי המלכים כנ"ל ולהעלותם מישות והסתרה לבחי' ביטול וליכלל באחד ע"י שם ב"ן וכו' כמ"ש במ"א שהעלי' להיכלל בא ע"י בירור מהיש נותן בזה כח להעלות שזהו צמצום גדול ועצום לגבי בחי' רצון הפשוט לירד לברר