חנה אריאל ויקרא מ

בקיצור. ועשו להם ציצית שזהו לבחי' הגוף מצד קבלת עול ולאכפיא לעבודתו. כי מצ"ט עבדא בהפקירא ניחא לי'. אבל לבחי' הנשמה שעובד את ה' באה' וחשק מצד שורשו וכמאמ' שנק' בנים כו' אין יתרון אור כלל. אך ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת שזהו בחי' הקבלת פני שכינה שהוא בחי' עשישתא דמקבל כל נהורין אזי והי' לכם לציצית היינו תרי"ג מיני המשכות גילוי אור רק שהם בבחי' נוק'. וכידוע דנק' מצות המלך. ולזה וראיתם אותו אז וזכרתם בבחי' דכר את כל מצות ה' בחי' ז"א. ועשיתם אותם מעלה אני כאלו עשאוני כנ"ל, ולא תתורו אחרי לבבכם כו' אשר אתם זונים אחריהם בבחי' מקבל מתאוות עוה"ז. והוא בחי' עקירת הרצון לגמרי (והוא כענין הספי' שאחר יצ"מ שזהו לטהר מקליפות וטומאות). למען תזכרו שתהי' אתם בבחי' דכר. ועשיתם את כל מצותי. מצותי דייקא בבחי' א"א. והייתם קדושים קדושה תלי' בשעראן. שאפי' בחיצוניות שלכם יאיר בתכלית השלימות רק לברר בירורים. וכמאמר עתידים שיאמרו לפניהם קדוש וד"ל: לד"ה למנצח על השמינית (שבלקו"ת פ' זו ובסידור שעה"מ)

ענין שבת ומילה וכו' יעו"ש. הנה מ"ש בשם ס"ג שהלבשת אצי' ממש בבי"ע ראוי שיובן עפ"י מה שידוע דבמח"ק דאד"ק צופה ומביט עסכ"ה ובסקירה אחת נסקרים אבי"ע בהשוואה אחת ממש וכמש"ש שע"כ הוצרך להיות ההשפעה באצי' ע"י מקו"פ וכו'. והיינו מ"ש בלק"א דאא"ס ממכ"ע בשוה רק השינוי מצד העולמות המקבלים וכו' ועכ"פ כולם מקבלים חיות מאוא"ס בבחי' עצמות אור מל' א"ס וכמ"ש הוא הבורא הוא היוצר הוא העושה ולא אמרו הוא הבורא ויוצר ועושה אלא שבאמת עיקר החיות הוא ממה שאינו דרך הלבשת ההשתלשלות וידוע ג"כ בתו' דת"ח שע"י בחי' ביטול החכ' החכמה תחי' וכו' הרי א"כ דעיקר קבלת החיות הוא ע"י ביטול בבחי' החכ' שזה הוא בחי' אצילות כידוע ומוכרח להיות בכ"ע בי"ע וד"ל. אך הנה כדי להיות התהוות בחי' העולמות עצמן הרי נתבאר שהי' ע"י צמצום ומ"פ בבחי' השתלשלות המדריגות שאצי' מקור לבי"ע וכו' וכמ"ש בלק"א שדר"כ הם ג' בחי' צמצומים מאצי' היינו בחי' הפרסא שבין כל עו"ע על ידי בירורי המלכים שמה שלא הי' ליכלל בחי' אצי' וכו' כמש"ש וכמ"ש בע"ח. ועל ידי המ"נ ומ"ד דזו"נ דאצי' נתקנו הפרצופים בבי"ע בין בבחי' עצמות ערך מהות בי"ע בין בכל בחי' הפנימית כמ"ש בסה"ג. עד שגם בחי' ביטול החכ' הנ"ל ג"כ נמשך להם מאצי' ובבחי' אצי' ממש וד"ל (ומ"ש בס"ג בלשון לבושים וכו' נ"ל שאין הכונה לבושים ממש רק ע"ד עוטה אור כשלמה וד"ל). וזש"ש שבאצי' בי"ע בהעלם ובבי"ע אצי' בהעלם. והיינו ההבדל שבין אצי' לבי"ע אע"פ שכולם. מקבלים עיקר פנימית החיות מאא"ס כנ"ל כי עולם האצי' הוא מבירורים המעולים יותר ולכן שם אצי' בגילוי וממילא בי"ע בהעלם ובכלל (וכמ"ש שם בס"ג בענין נפש דקין והבל) וגם אין קליפה נגדו כי הנה הקליפה היא מסתרת גילוי הפרי לא מהות הפרי ח"ו ובחי' אצי' הוא איהו וחיוהי וגרמוהי חד גם שהוא בחי' ראשית הגילוי אעפ"כ מאחר שנתקן להיות חד אין יכולת בקליפה להסתיר וד"ל. אך להיות שאינו רק ראשית הגילוי ולא בא עד להיות סוף הגילוי איהו וגרמוהי חד כמו שיהי' לע"ל וראו כל בשר. לכן עדיין יש קליפה בעולמות בי"ע שאצי' שם בהעלם וגם באצי' עצמו ג"כ רישי' דעשו בעטפי' דיצחק שמגבו' דז"א דאצי' תליין בתי דינין שסופן לענוש למטה (גם שלמעלה לשם שמים נתכונו בכיון ודקדוקים לפי ערך ההעלאה ממקבל והיינו ממ"ש ענין בחי' אצי' ז"א משפיע מ"ד למ"ן וגם בהגלות רעוא דכל רעוין שאז דינין משתככין. הנה אינו רק שמשתככין לפי שעה לפי ערך ההעלאה שאין להם על מה לערער ולכן שותקין מפני