חנה אריאל שמות שיד

שבך כענין ונתתי רוחי בכם הנ"ל שבכח זה יש פגם מאכילת חלב וכו' וכן בכח זה יש קדושה עליונה דבחי' סוכ"ע במעשה המצות כמ"ש אשר קדשנו במצותיו היינו קדושה דסוכ"ע. וכחו שלמעלה רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא כן הוא למטה בכח הזה שהמצות הן אברין דכח הזה. ומאחר שבא בהן כח הזה בבחינחו שהוא סוכ"ע ואינו גלוי ומורגש בעולמות (כידוע שזהו שמאור התומ"צ אין באדם בחי' התפעלות מאלקות כחו שיש באור ההתבוננות והשגה לפי שההשגה היא באה בבחי' ממכ"ע מתגלה הוא להתפעל ממנו אבל מאור התומ"צ בא בבחי' סוכ"ע. ולכן אין ממנו גילוי ההתפעלות). ולהיות שבכח הנפלא דאא"ס ב"ה בא הכח הזה בקרב גופם הנברא נותן הוא כח גם לנשמה וכחותי' לחזור בהם ולחיות וכמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם. אמנם ארז"ל שבשעת מ"ת היו מסתכלים למזרח וכן לכל ד' רוחות והיו שומעין את הקול יוצא אנכי ה' אלקיך. פי' שנגלה להם בדרך גילוי אור למטה דוקא (שלח בדרך בחי' מרכבה דאבות העולם אלא בבחי' שמיעה והבנה בדעת דמרע"ה שהוא הד"ע דכל ישראל כידוע). בחי' יחו"ע הנ"ל דאחד באתגליי' וזהו שמסתכלין במזרח דעולם ממש ושומעין אנכי הוי' אלקיך ולא דבר אחר הוא מה שרואים בהסתכלות שלהן את המזרח וד' רוחות וזהו פב"פ דבר ה' עמכם שכח התו' שמבחי' סוכ"ע הי' בבחי' היחוד דאחד (א"ח ד' א"ח הוא בבחי' סוכ"ע וד' דאחד בחי' ממכ"ע כידוע) באתגליי'. וזהו אתה הראת במ"ת כנ"ל לדעת בבחי' הדעת דמרע"ה היחוד דשמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד דאמרי' משה. והיינו יחו"ע הנ"ל בבחי' הדעת ממש שהוא עולה במעלה יתירה על בחי' ההשגה הנ"ל. כידוע שהגם שהאדם מבין בשכלו שזה הדבר נמנע מלהשיגו עכ"ז לא יסור החפץ והתשוקה לחשוק בו אבל אם יודע בדעת ידיעה ברורה שהוא נמנע שוב לא יחפוץ בו כלל. אבל עניו בשכמל"ו דאמרי' יעקב אחר היחוד דיחו"ע שאמרו השבטים כדאי' בגמ' ומפורש במק"א. היינו בחי' יחו"ת כמו שמפורש לעיל ענין יחו"ת ברזא דאחד. ובזה יובן המשל לבת מלך בכבודה דהיינו היחוד דה' אחד בדעת דמרע"ה. שהריחה ציקי קדרה רומז על היחוד דרזא דאחד דמלך על עם פשוט מלשון עוממות. תאמר יש לה גנאי לירד מכבודה כבי' דבחי' יחו"ע הנ"ל. (משא"כ היחוד דשבטים שאמרו ג"כ שמע ישראל ה' אחד יחו"ע כנ"ל לא היו במדרי' זו דדעת של מרע"ה. ולכן לא הי' גנאי ביחוד דבשכמל"ו דאמרי' יעקב אח"כ. וזה מבואר במק"א). לא תאמר וכו' התחילו עבדיה והביאו לה בחשאי לומר היחוד דבשכמל"ו בחשאי (וגם זה מבואר במק"א ואכ"מ להאריך) וכדי שיהי' נמצא בישראל קדושת היחוד דה' אחד א"ח ד' הנ"ל פי' שיהי' נמצא בהם. כח הקדושה דאתה הראת הנ"ל תמיד אף בשעה שעוסקים בדרך ארץ כמו שנמצא בהם הכח דתומ"צ כנ"ל בענין משבאת לידי מדה זו ע"ז אמר הקב"ה למשה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ר"ל תמידי ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת כל כליו בבחי' הדעת. וכן תעשו גם בשעת עסקם בד"א. וביאור הדברים אי' בזוה"ק משה איש האלקים בעלא דמטרוניתא פי' כמ"ש במ"א ע"פ ותמונת ה' יביט והלא אין לו דמות ולא תמונה אלא שהוא ע"ה הי' מביט בעולמות בחי' היחוד דאחד לעילא דהיינו כמו שהוא ית' יודע את כל הנמצאים בידיעת עצמו וזהו ותמונת ה' שהוא כבי' רואה בעולמות יביט גם מרע"ה בדעת עצמו בעולמות הרי שהוא מבין בבחי' ממכ"ע הראי' דסוכ"ע וזה נק' כלת משה. וכן בחכמי ישראל פקיחי עיינין הן בחי' משה ותלמידיו שמקבלים ממנו בחי' הד"ע הזה והן אין נק' בשם עם כלל רק הם שרי המלוכה וכל עסקי המלוכה נחתכים על ידם. וזהו ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן היינו בחי' ממכ"ע שהוא שוכן בתוך העולמות ומ"ש ואת תבנית כל כליו ע' בדרוש פ' כי תשא מבואר היטיב שזהו בחי' התפעלות דכח של קבלת התו' שהוא בחי' התפעלות אלקות הידוע שאינו בבחי' השגה ודעת אלא בא מבחי'