עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל שמות

חנה אריאל שמות שז

Hanah Ariel Shemot 307 · חנה אריאל שמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכלל אלא לפי תומו ודרכו של המקבל כנ"ל. והיינו דוקא במדבר. אבל בבהמ"ק שבא"י שהוא פ' העיקרי שאינו בבחי' ראי' בגילוי אלא כהכרת הבן את אביו שהכרה זו לא תמצא באדם אחר אפי' שיהי' גדול שבחכמים כמש"ל פ' תצוה. ובדרך הכרה זו בפרצוף זה יוכל לבוא כל ענין חוקת התו' דפרה אדומה ע"י כהנים גדילים. והמ"י. ואחר כ"ז י"ל פסוקי ויקהל שאחר המעשה דויקהל העם על אהרן ככל משנת"ל וגם נודע למרע"ה כי קרן עור פניו דוקא ראה ויבן כי עת לעשות לה' ע"י בירור היש מלמטה למעלה דוקא תחלה כענין אדה"ר אחר עה"ד כנ"ל. מה עשה. ויקהל את כל עדת בנ"י פי' שהביאם אל בחי' החיצוני' הנק' קהל כנ"ל. דהנה כתי' במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל. פי' שבבחי' המקהלות (דהיינו בחי' קהל) כשמברכים אלקים ממשיכים ממקור ישראל שלמעלה מכל המדרי' דכנס"י. לכן הביא את בחי' עדה וישראל ג"כ לבחי' הקהל. ויאמר אליהם אלה הדברים שהן ל"ט מלאכות כמאמרם ז"ל בגמ' כנ"ל אשר צוה ה' פי' צוה מלשון התחברות פי' שמתחברים אותי' הבורא לאותי' הנברא כנ"ל בכדי לעשות אותם את הל"ט מלאכות המתקנים את אותיות הנברא. הנה רק ששת ימים תעשה מלאכה בכח ההתחברות הזאת וביום השביעי יהי' גם לכם קדש הנבדל ומרומם מאותי' הנברא וכמשנת"ל שאם ישמרו את הקודש הזה הבא להם יקבלו הכח לברר במלאכת המשכן. ולכן לא תבערו אש כידוע שאש הוא בחי' גבורות והעלאה ממטה למעלה ביום השבת. כי דוקא קודם המעשה דויקהל העם וכו' נאמר שענין השבת יהי' לדעת כי אני ה' מקדישכם בקדושה דושכנתי בתוכם ובכל שבת ושבת היו מתעלים מעלה מעלה בקדושה דושכנתי. אבל עכשיו הנה ע"י השבת דוקא יאיר לכם מלמעלה למטה שתוכלו להתקדש בקדושת המשכן ולכן לא תבערו אש. ויאמר עוד משה אל כל עדת בנ"י קחו מאתכם כלומר מכל המדרי' דכנס"י תרומה לה' ולא כמ"ש בפ' תרומה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם וקאי על משה ובית דינו שהם יקחו כמשנ"ת בפ' תרומה וזהו בבחי' מלמעלה למטה. אבל עתה קחו אתם דוקא עדה וישראל להעלות את בחי' הקהל ומקהלות תרומה לה' אז דוקא ה' ממקור ישראל יאיר מועשית דמשה ובית דינו ועוד אמר ראו כי קרא ה' בשם בצלאל וכו' שהוא יודע לצרף אותיות התרומה אשר תקחו אתם דוקא וככל משנת"ל

ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח וכו' כל כלי זהב וכל איש אשר הגוף תנופת זהב לה'. הנה מ"ש וכל איש אשר הניף וכו' אין לו גזירה שלא נזכר מה הי' באותו האיש כי בכל הנדבות כתיב הביאו משא"כ בזה. גם י"ל מ"ש קחו מאתכם תרומה מהו ענין קחו מאתכם היל"ל תנו תרומה וכו'. גם י"ל מה שבציוי הש"י על מעשה המשכן אחר כלותו לצוות הזהיר על השבת בפ' תשא ובדברי מרע"ה הזהיר תחלה על השבת ואח"כ צוה על מעשה המשכן. ובגמ' למה נסמכה פ' שבת למלאכת המשכן לומר לך שכל מלאכה שהיתה במשכן אסורה בשבת ועוד אמרו הך דהואי במשכן חשיבא קרי לה אב וכו' במשנה בא' באדר משמיעין על השקלים. ובגמ' דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו וגו' אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה (י"ל מהו לשון חדש והבא וכו') וילפינן שנה שנה מניסן לומר שהתרומה חדשה היא בניסן ומ"ש בא' באדר משמיעין וכו' פשוט עפ"י הפשט דשלשים יום קודם שואלין ודורשין ומזכירין וכו'. ולכן כשיש ב' חדשים אדר משמיעין באדר ב'. ועפ"י הקבלה ששה חדשים שמתשרי ועד ניסן הם בדכורא תשרי גלגלתא' ואדר פה דדכורא וכן ניסן גולגלתא דנוק' וכו'. ומפה דדכורא מתקדש גלגלתא דנוק' וכו' ולכן בא' באדר דוקא משמיעין בפה על