חנה אריאל שמות רסז

בענין עשיית המשכן שהוא סדר צמצום תמונה לושכנתי בתוכם ולפ' הארה לבנ"י. וכמו שגם למשה שיעלה אל ההר להיות עם ה' הי' צריך לעשות הענן שבו יתעלה ויתקדש כמ"כ יובן שגם המזבח למקטר קטורת עליו (כנ"ל שהוא כמו שכר הנשמה). צריך לעשותו, ובכ"ז האמור בפ' תרומה תצוה נשלם תיקון של בחי' המשפיע כמו הרב החכם שרוצה לקרב את התלמיד ככל הנ"ל ובפ' זו דכי תשא הוא סדר עלייתן של בנ"י עצמן כדוגמת מדרי' עליות המקבל הנז"ל במשל. וזהו כי תשא את ראש בנ"י בחי' גולגלתא דנוק' כנס"י לפקודיהם כלומר שיקבלו פקודתם שנפקדים מלמעלה כמו חייב אדם לפקוד את אשתו וכדומה וענין הפקידה כבר נת' שהוא כמו וישלך אדרתו עליו דאליהו ואלישע הנ"ל ונת' ג"כ שזהו כמו סוי לבה ויכול להיות פרח רוחה. ולכן אמר ונתנו איש כופר נפשו ולא יהי' בהם נגף וכו' והיינו שיתנו מחצית השקל וכמ"ש ברע"מ מאן מחצית השקל דא וא"ו שהוא עץ החיים פי' שהמחצית השקל שנותנים לקדושת תרומת הלשכה להקריב אשה לה' נעשה בחי' כלי להיות בהם אור הפקודה הנ"ל בבחי' עץ החיים ולא יהי' בהם נגף כנ"ל. (ובזה יש להבין עוד לשון הרע"מ מאן מחצית השקל כגון חצי ההין עשרים גרה השקל דא יו"ד. היינו שבא לפרש שלא תאמר שמחצית השקל ר"ל כלי המשקל ששוקלין בו מחצה כמו חומר המשקולת דליטרא וחצי ליטרא. ולז"א כגון חצי ההין האמור בתורה ויין לנסך חצי ההין וכדומה דקאי על היין עצמו ודאי ולא על הכלי כן יתפרש מחצית השקל הוא אור הוא"ו בחי' עץ החיים הנ"ל דעשרים גרה השקל דא יו"ד במלואו שעולה עשרים בגי' כתר שהוא המתנשא מימו"ע דזו"נ והם נכללים בו שניהם כא' יחד המשפיע והמקבל שזהו כמשנת"ל דבענין סוי לבה דבקה נפשה אחר המשפיע ופרח רוחה. ובנתינת התרומה דמחצית השקל נעשה בחי' כלי להתקומם בה דביקות המשפיע בבחי' אור החיים דוקא. ובמק"א מפורש בע"א). והנה ידוע בכאריז"ל דחודש ניסן הוא בגולגלתא דנוק' שהיא בחי' כללות עליות המקבל דכנס"י לקבל האורות דיצי"מ וימי הגדלות דספה"ע ומתן התו' בחג שבועות כמ"ש במק"א באריכות. ומבואר עוד שם בכאריז"ל דחודש אדר הוא בפה דדכורא בחי' המשפיע ולכן בא' באדר משמיעין על השקלים. וזהו זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. פי' שקרבן ר"ח הוא עליות החדש של לבנה שהוא הנוק' בעת שמתחדש באור חדש לכל חדשי השנה דהיינו ניסן גולגלתא דנוק' ופירז"ל דהיינו חדש והבא קרבן מתרומה חדשה דג' תרומות שבפ' זו כי תשא הן ג' עליות המקבלים לג' בחי' התרומות דפ' תרומה שהן למשפיע כנ"ל בענין ה' מלך גאות לבש). והנה זאת הוא עלי' ראשונה שע"י משה (כמשנ"ת בפ' תרומה דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה). אח"כ אומר ועשית כיור נחשת ורחצו ממנו אהרן ובניו וגו' בבואם אל אוה"מ וגו'. שזה מגיע לבחי' עליות המקבל שע"י אהרן הפה דמשה כנ"ל. שזהו עלי' השני' דמקבל דבחי' השמיעה טובה. אח"כ הוא אומר ואתה קח לך בשמים ראש. פי' ואתה כבר נת"ל בפ' תצוה דקאי על בחי' העצמיות דמשה (ולא שמקבל מן ההר) קח לך לעצמך לבחינתך זאת בשמים ראש שלמעלה מן המוחין שזהו במשל העלאת סדר דבורי ואותיו' הד"ת (או הדברי מוסר) אל שרשם ומקורם בטבעיית החכ' העצמיית של הרב המשפיע בחי' ח"ס שלמעלה מחכ' הגלוי' בחב"ד שלו. ומשחת בו את אוה"מ וכל הכלים שעי"ז בא בהם כח הסגולה לקבל פ' הארה מאור פני משה (וזה בא ע"י ב"ד של משה שהן ע' זקנים עיני העדה לראות אור פני משה הנ"ל). עם כח פ' העצמי שגם ישנו בהם ככל הנז"ל במשל וזהו כח הסגולה שיבוא מאוה"מ והכלים לתיקון המקבל דכנס"י. משא"כ שבעת ימים תכפר על המזבח הוא רק לצורך המזבח עצמו לבחי' ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה איתך כנ"ל ולכן זה נז' בפ' תצוה ושמן המשחה שלצורך תיקון המקבל בא בפ' זו. אבל אהרן שגם לתיקון