חנה אריאל שמות רמ

שהחיצוני' צריך עוד תיקון בכל ששת ימים הבאים עד כלות שותא חלפי שני וז"ש שיראה אדם א"ע בשבת כאלו כל מלאכתו עשוי' כאלו דוקא דהיינו בפנימי' המח' יהי' הציור כן אף שלאחר שבת צריך עוד לעשות מלאכתו. וכמו שהענין הנ"ל הוא במדרי' האלקות די"ס כן הוא בבהמ"ק שלמטה שיהי' השער הפנימי הפונה קדים פתוח בפו"מ לפי שבהשראת השכינה בבהמ"ק הוא יחוד אלקות די"ס שרוי בבהמ"ק בגשמיותו. וכן בישראל כתוב ראו כי ה' נתן לכם את השבת וקדשנו במצות השבת שלו ממש. לכן ששת ימים תעשה מלאכה. כדוגמת התיקון דלאנהגא בהון עלמין למעלה כנ"ל כן הוא בישראל שעושים ל"ט מלאכות בימות החול מביאי' התיקון שלמעלה גם למטה במקום העולמות בבחי' הפקדון לארץ הנ"ל. וביום השביעי שבת להוי' אלקיך דהיינו שיפתח השער הפונה קדים כאמור. יש מצות השביתה גם לכל ישראל למטה אף למי שמלאכתו עשוי' ע"י אחרים והוא אפי' בחול אינו עושה דבר מל"ט מלאכות כי עכ"פ דבר קדושה עליונה הוא מקבל בשבת מה שלא הי' לו בימות החול. דהיינו ההארה מיום שכולו שבת שהוא האלף השביעי כאמור

אמנם כ"ז הגילוי בין עכשיו ובין באלף השביעי הוא הכל בבחי' מלמעלה למטה שזהו בבחי' יחוד קובה"ו ובאברין דילה. אבל לא בגוף העולמות לעולמות עצמן. ע"ז הוא מצות התפלה שהוא בחי' עליית העולמות כידוע בסדר התפלה תפלת עשי' תפל' היצי' כו'. וידוע שהתפלה הוא בבחי' מדת המל' ממכ"ע שהוא בחי' והארץ נתן לבנ"א שע"י השגת והתפעלות האדם התחתון במדרי' אלקות דעולם העשי' והאדם הוא נשמת אלקים בגוף. ע"ז נא' את העולם נתן בלבם שכל עולם העשי' עולה לפי"ע השגת והתפעלות האדם בלבו. וכן כשמשיג ומתפעל במדרי'. עולם היצי' והבריאה וכו' (אך מבואר במק"א שעכשיו אין הסדר מדוקדק כ"כ ויכול להיות השגה והתפעלות בבחי' אצי' בסדר התפלה המסודר ליצי' ועשי' וכו' וכמו"כ בתפל' אצי' לא יהי' ההתפעלות במדרי' אצי' וכו'). וע"י כל התפלות דישראל דו' אלפי שני יהי' לע"ל גילוי בחי' השלימותא דקש"ע גם בבחי' ממטה למעלה דהיינו עליות העולמות גופן ועצמן. וזהו שבחי' המל' תהי' אז עטרת בעלה כלומר כמו שהעטרה מגלה לרואים שלימות ועילוי המעלה ומדרי' של האדם המתעטר בה מה שלא הי' נגלה ממנו בלא העטרה. וככה בחי' הגילוי דשלימותא דקש"ע. שאחר התיקון דאנהגא עלמין דסוכ"ע שיתגלה גם בבחי' עלמין ממש הוא ע"י העטרה שהוא מדת המל' ממכ"ע דוקא שממלא את העלמין משתא אלפי שני המתגלה באלף השביעי. וכן הוא בכל ר"ח מתגלה מעין האור ההוא במדת המל' ואברין דילה. וזה יובן מחידוש הירח שלמטה ממש. דהנה הירא הוא מקבל תמיד מהשמש את האור. רק כשמקבלת האור רק בפניו שכלפי מעלה אז פניה הפונים למטה אין בהם אור כלל וזהו כ"ד שעי מכסי סיהרא מלהאיר למטה. וחידוש הירא היינו שמתחיל לפנות להאיר למטה. ובשעת החידוש בא הגילוי בתוקף עצום משא"כ בכל המשך זמן הגילוי. והדמיון לזה אלו הי' אדם בעת שנתחדש העולם בפעם הראשון ממש מאין ליש הי' נגלה לו מעשי ה' כי נורא הוא מעין מה שיהי' לע"ל ממש ונגלה כבוד ה'. ובהמשך הזמן הרי העולם מעלים ואפשר לשכוח על חידושו מאין ליש לגמרי. וכך יובן בחידוש הירח שבשעת חידושו ממש יש בו גילוי מעין השלימות דלע"ל בבחי' עליות העולמות ע"י בחי' ממכ"ע כנ"ל. וזהו וביום החדש יפתח שנגלה ג"כ אור השלימותא דקש"ע שזהו פתיחת השער הפונה קדים הנ"ל. ויובן ג"כ שבשבת דוקא שהוא גילוי השלימותא דקש"ע למעלה ושובת מתיקונים של עולם דו' ימי המעשה כאלו כל מלאכתו עשוי' כנ"ל לכן גם למטה האדם אסור בכל הל"ט מלאכות ותולדותיהן וכו' ונק' העושה מלאכה מחלל את השבת כלומר שעושה חלל באור השלימותא דקש"ע שהוא אור שאין