חנה אריאל שמות רלט

שלימות ענין המל' שמצינו שיש כח במלוכה להשלים את החסר שלימות ודבר זה אף שהוא ג"כ נמצא בעצמות אא"ס הפשוט מ"מ בעצמות אין שם חסרון שלימות כלל. ומה שנמצא שם גם חסרון שלימות בודאי היא היא אדרבה תוקף ויתרון מעלת השלימות באופן שא"א להיות נמצא חסרון שלימות באמת כ"א במקום העלם עצמות אור הא"ס שהוא השלימות הגמור ואפס בלעדו. ע"כ בא דבר זה דמדת המל' להשלים את החסר שלימות בבחי' ואופן העלם העולמות דוקא. והן הן הי"ס או"כ לאנהגא בהון עלמין ויש בי"ס בחי' ששת ימים. וביום השביעי כידוע. ששת ימים הוא לאנהגא עלמין בבחי' סוכ"ע שע"י ההנהגה מביא שלימות בבחי' עולם. שבחי' עולם גופא הוא ענין חסרון שלימות כי נעלם השלימות ממנו. וע"י ההנהגה שהוא ית' מנהיג את עולמו מביא בו השלימות אף שהם אין משיגים כלום מזה והיינו לפי שזהו בבחי' סוכ"ע. וה"ז כמו שהאדם התחתון מביא אור השלימות ע"י קיום המצות בדפני סוכה וקלף ודיו ורצועות תפילין וכל מצות מעשיות שהדברים שנעשה בהן המצוה אין להם שום הרגשה מזה ואעפ"כ התיקון עתיד לאתגליי' בסוף יומיא ולעוה"ב. כמ"כ יש להתבונן שע"י ההנהגה שהוא ית' מנהיג העולם עושה בו השלימות גם עכשיו אלא שהוא רק בידיעת עצמו ית' שיודע בה את כל הנמצאים והעולמות עצמן נעלם הכל מהן וזהו לשון סוכ"ע. ואין זה תלוי במע"ת כלל אף שההנהגה הוא לפום עובדיהון דב"נ מ"מ יעשו מה שיעשו ויהי' להם, ודאי שינוי בהנהגה אבל בידיעת עצמו יבוא השלימות מ"מ בין שתהי' ההנהגה בדרך זה או להיפך מחמת שהתחתונים יהפכו מעשיהם. זהו בחי' הששת ימים עליונים ונק' סוכ"ע. ויום השביעי הוא בחי' מדת המל' שנא' בה והארץ נתן לבנ"א וכמ"ש בזוהר חלק ב' (דף קנ"ה סוף ע"ב) או סלקא או נחתא בגיניהון דישראל. ונק' בחי' ממכ"ע כי מדה זו מגלה בעולמות אף כמו שהן לדעתן וצביונן לדעת את קונם בהשתל' המדרי'. שרפים בבריאה. וחיות ביצי' וכו'. והטעם עשוי להביא אותו התיקון שעושה הקב"ה בהנהגתו למעלה בבחי' סוכ"ע גם למטה בבחי' ממכ"ע. וזהו אשר קדשנו במצותיו וכו'. והי' הכל לפקדון לארץ במדת המל' עד אשר ישמח ה' במעשיו בגמר תיקוני' בשיתא אלפי שני דהוי עלמא ויתגלה במדרי' סוכ"ע בחי' השלימותא דכולא דקדמונו של עולם. וז"ש לאחר ששת אלפים שנה הקב"ה מחדש עולמו והיינו חידוש מעיקרו לפי שכבר יתגלה גם בעולם בחי' קדמונו ש"ע. וכשרוצה שיהי' עולם מל' העלם דוקא צריך לחדש אותו. וזהו ביום השביעי דהיינו אלף השביעי שבת להוי' אלקיך קובה"ו. כי אחר גמר התיקון יהי' השלימותא דקש"ע בבחי' הגילוי דמדת המל' והכל במדרי' אלקות די"ס עצמן וע"י עבודת התחתונים בתומ"צ אשר קדשנו בהם וצונו יבוא אותו הגילוי ממש דשבת לה' אלקיך הזה גם במקום מדרי' העולמות בבחי' מלמעלה למטה. והיינו שיחוד קובה"ו שנעשה עכשיו ע"י תומ"צ כנ"ל בבחי' הפקדון לארץ יתגלה בכל הארץ דהיינו האברין דשכינתא ישראל עמו ונחלתו שלעיני כל ישראל יהי' הגילוי מזה גם במדרי' העולם, וזהו שער החצר הפנימי הפונה קדים. דהנה אוחו"ג חד בי"ס וגם עכשיו מיוחדים הם בתכלית היחוד בשלימות דקש"ע אלא שהאורות מתצמצמים בכלים להיות עולם מלא מלשון העלם וזהו שער הפונה קדים שהוא היחוד דאיהו וחיוהי וגרמוהי שהוא החצר הפנימי דוקא ואין נגלה לחוץ כי הכלים מעלימים וסגור יהי' בכלים כל ששת ימי המעשה וביום השבת דכל שבוע ושבוע משיתא אלפי שני יפתח כלומר שהכלים לא יעלימו על הבחי' שלימותא דכולא ויתגלה אור היחוד דאיהו וחיוהי וגרמוהי כנ"ל לעיני כל ישראל. רק שעתה קודם כלות שיתא אלפי שני אין הגילוי הזה אלא בבחי' החצר הפנימי שהוא פנימי' העולמות המתגלה באברין דשכינתא שהן ישראל וזהו ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם אבל בגוף וחיצוני' העולמות אין גילוי עכשיו אפי', לעיני כל ישראל לפי