עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל שמות

חנה אריאל שמות רלד

Hanah Ariel Shemot 234 · חנה אריאל שמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

אתא יתרו ואודי הי' עדיין מקום להנהגה דסדר ההשתל' בלתי נכנע למשפטי התו' ומתניתא מלכתא הנ"ל רק בקיום התומ"צ בפו"מ הי' נמשך אור מל' המאציל ב"ה דיש אמיתי ולא שלטנות הגוזר ואומר זה כשר וזה פסול. אבל בתר דיתרו אודי נעשה כל ההשתל' דחיצוניות בעולמות נכנע אל אור התו' שבעם תורתי בלבם (כנ"ל כי בדבר אשר זדו עליהם). וזהו לא יהי' לך אלהים אחרים על פני כידוע בכ"ד ענין עבודת' כו"מ שהוא המשכות הכחות דמדרי' ההשתל' שישפיעו ביתר שאת. ועד שלא נמצא פני אל' דעות ב"ה ככל הנ"ל במקום חיצוני' העולם המורגש הרי ב"נ לא הוזהרו על השיתוף ואם אינם כופרים בחדוש העולם לא נאסרה להם התחבולה דהמשכת הכחות. אבל לך לישראל דאנכי הוי' אלקיך והיינו פני אל דעות ב"ה הנ"ל לא יהי' כלל אלהים אחרים דתחבולת המשכת הכחות. אף אם לא תסור מאמונה ודביקות באנכי ה' אלקיך. לפי שהוא על פני הנמצאים בקרבך כמ' אנכי הוי' אלקיך בשלימו דשלטנא על כולא ותמים תהי' עם ה' אלקיך ולא יתן ח"ו כח ממשלת משפיע לכחות דסדרי השתל' המדרי' בחיצוני' העולם שבזה אתה מפריד ח"ו את העולמות משולטנות הפנים העליונים שבעם תורתי בלבם. ועד"ז יש להבין ג"כ מ"ש כ"ז שפני קיימים שהענין פלאי. אך הנה בגלות נא' יולך ה' אותך אל גוי אשר לא ידעת ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן. והפי' הוא שיהי' ח"ו ישראל מוכנעים לקבל שפעם דרך הע' שרים דיהבי לון תמצית וע"י קושי טרדת הפרנסה בהשתדלות טבעיי דוקא שזהו העבודה לעץ ואבן שאין בהם עצמן הכח לשום השפעה משלהם. והקדוש ברוך הוא הוא יושב וזן וכו'. רק שהם משעבדים את ישראל להטרידם בקבלת החיות והשפע שלא יקבלו גם התמצית כי אם אחר רוב עמל ויגיעה והיינו מפני גלות השכינה וכנס"י. כידוע שהגם שהתו' כבר ניתנה לישראל מ"מ קבלת אור וכח התו' במקום העולמות תלוי בכנס"י שאם היא כונסת לתוכה ישראל דלעילא כמש"ל בבחי' היחוד דפב"פ אז שולטנות התו' בא בעולם וישראל ממשלותיו. וכשכנס"י בגלות אז העץ ואבן משעבדים את ישראל. וזהו אנכי ה' אלקיך וגו' בשלימו דשולטנא על כולא ובאה ההבטחה אח"כ שלא יהי' לך אלהים אחרים לשלוט בהמשכת השפע לישראל ואומר שזהו דוקא על פני כ"ז שפני קיימין בבחי' היחוד דפב"פ שמתקבל ענין אנכי הוי' אלקיך גם בחיצוניות בשלימו דשולטנא על כלא. וזהו דעת מ"ד יתרו קודם מ"ת בא. ודעת מ"ד יתרו לאחר מ"ת בא וכדלעיל בהערות הוא מעלה רבה ויתירה משהי' עוד גם הוא במ"ת ונקבצו כל אוה"ע אצל בלעם כנז"ל והענין הוא ע"ד מ"ש בזוה"ק כד אתכפיי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא ואסתלקותא דא יתיר מכולא. פי' דרוממי שדי תמיד היינו במה שמספרים כבוד אל וקדושתו ואומרים קדוש והיינו שמרוממים אותו ית' במעלת ומדרי' החכ' דאור אבא שנק' קודש. וע"י אתכפיי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בבחי' ומדרי' הכ"ע דאיהו כתר מל' וידוע דלשון יקרא דקוב"ה כולל בחי' הנוק' דז"א שעולה עמו באסתלקותא יתירא הנ"ל. שזהו כענין קיימא סיהרא באשלמותא כמו בימי שהע"ה שכל מלכי האו"ה היו מבקשים לשמוע חכמתו וכתיב ויבואו כל העמים לשמוע את חכמת שלמה מאת מלכי הארץ אשר שמעו אתי חכמתו פי' שמלכי הארץ שמעו משהע"ה עצמו חכמתו וכל עמי הארץ באו לשמוע מן המלכים שלהן באופן שמלכי האומות השפיעו לעמם מהשפע שקבלו הם משהע"ה עצמו. וזהו אסתלקותא דא יתיר מכולא דרוממי שדי שע"י החכ' בבחי' קדש אינו מאיר כ"א בעולמות דקדושה. וה' מלך ירגזו עמים שהוא כענין מ"ש ורגזו וחלו מפניך והיינו שבא בהם בלבול סדר הנהגת מלכותם מחמת חיל ורעדה שיאחזון ממלכות שמים כענין שמעו עמים ירגזון דקי"ס שבא בהם בלבול הסדר שלהם כנז"ל באריכות והוא מעלה יתירה שגם האוה"ע מתפעלים מרוממות אל וכבוד מלכותו. ואתכפיי' סט"א הוא עוד מעלה