חנה אריאל שמות רלג

אברהם וקיים עלמא והיינו לפי שקיים אאע"ה כהת"כ. פי' קיים התורה ר"ל שקיים התו' למעלה (כידוע שהתומ"צ דאבות העולם הי' רק למעלה). ופי' למעלה היינו בחי' אל דעות הוי' (פ' ז"א). שעד שלא בא אאע"ה הי' בתכלית הקטנות וכמש"ל שבחי' הקטנות הוא שאין נגלה בעולמות רק לפ"ע הד"ת וישות ופירוד השתל' המדרי' דחק נתן ולא יעבור ולא הי' שם ההארה נגלית בעולם מבחי' ד"ע וישות אמיתי וכשבא אאע"ה קיים את בחי' הד"ע למעלה (בפ' ז"א) ועי"ז בא איזה אור מועט מיש האמיתי לקיים את האין דעולמות בבחי' היש כנ"ל. וזהו קיים העולם שהתנוצץ בו אור מיש אמיתי אל בחי' האין שלהם

ויובן זה יותר ע"ד משרז"ל אין העולם מתקיים כ"א בהבל תשב"ר א"ל דידי ודידך מאי א"ל אין דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. והענין תמוה מאוד לומר על מארי דאוריי' אשר רוח ה' דבר בם והם דא"ח שהוא הבל שיש בו חטא ויובן עפ"י משרז"ל בענין הנשמה. דתשב"ר אין החיים דנשמה מתגלים בגוף ולכן אינן בני קיום מצות בגילוי בעולם. אך הדבור שלהם בד"ת אף שאינו ממשיך האיר בערך הגוף ממש בעולם מ"מ אותיו' דבר ה' נמצאים בעולם ע"י שעיקרן בבחי' הד"ע דאל דעות כנ"ל והבל פיהן הוא הארה מצומצמת בתכלית באה לעולם מן היש האמיתי וזה דוקא מקיים העולם בכללו. דע"י הגדולים הלומדים תורה הוא כענין הידוע מתניתא מלכתא שהם מגלים בעולם משפטי התו' ומעלים את הטהור והכשר ומשפילי' ומורידים את הטמא והאסור. באור גמור בפו"מ שהוא ערך נבדל מסדר השתל' העולמות בחיצוני' אבל הבל פיהם של תינוקות שאינן בני מצות להמשיך אור התו' בעולם רק שעכ"פ ד"ת שרוים בדבוריהם למעלה ממדריגה ההרגשה הגופנית הנה ההבל הנמשך במורגש העולם הוא הארה מצומצמת לכל העולם כולו בכללות סדר ההשתל'. ובזה יש לכוון הלשון אינו דומה הבל שיש בו חטא כלומר שאף שהד"ת עצמו של הגדולים הוא אור נבדל כנ"ל. אך ההבל היוצא אין בו הכח של התו' עצמה להבדיל בין הטהור לטמא וכו' א"כ הי' ראוי שגם הוא יקיים כללות העולם בחיצוניותו. ולז"א שעכ"פ הבל שיש בו חטא הוא לא שההבל עצמו אינו קדוש וטהור ונקי מחטא אלא ר"ל שההבל הבא מן הגדולים יש לו מקום שאינו מתפשט שמה נגד חיוב משפטי התו' והיינו לומר שיש בערכו חטא. משא"כ התשב"ר שאין אור התו' נמשך על ידם למטה כלל במורגש אין בהבל שלהם ערך חטא כלל ולכן הוא קיים העולם בכללו בחיצוניות בלי שום דחי' אף למה שהוא נגד משפטי התו'. והבן. ועד"ז יובן גם באאע"ה והאבות שקיימו התו' רק למעלה מהמורגש בעולם והם עצמן הי' גם גופם בבחי' מרכבה הנה המורגש שלהם בעולם שהכל רואים אותם בגופם נמשך מזה קיום העולם בכללו ולכן היתה מדתו של אאע"ה חסד וטוב לכל באי עולם משא"כ גדולי החכמים לאחר מ"ת אמרו אוי לי שהאכלתי פתי לע"ה. אבל אאע"ה קיים העולם כולו ע"י שקיים התו"כ למעלה כנ"ל. ומעתה דעת לנבון נקל שמתן התו' הי' שהד"ע שלמעלה בבחי' מל' המאציל ב"ה (שע"י האבות לא נמצא רק למעלה כנ"ל) יומשך למטה במורגש העולם. והוא חיי עולם שהוא דבר נוסף על קיום העולם והיינו שאל דעות הוי' ממשיך הדעה העליונה גם במקום ההשתל' שמדעה התחתונה להחיות את האין שבהן בבחי' יש אמיתי כנ"ל. (ומ"ד מצות בטילות לע"ל אין סותר למה שאנו אומרים שהמצות הן יש אמיתי. דר"ל שבמציאות הישות התחתון לא יצטרכו לעשות המצות בתמונתן כי גם את האין עצמו בעין יראו ושם יקיימו המצות וק"ל). וזהו שמה"ת הוא אנכי מי שאנכי הוא הוי' אלקיך בגילוי ממש למטה כמו למעלה בבחי' היש אמיתי דמל' המאציל ב"ה המתנשא מימו"ע ואין סדר ההשתל' מונע ומעכב לגילוי אור התו' כלל (ע"ד משנ"ת בקי"ס דבעתיקא תליא ותנאי התנה כדלעיל) וזהו שלימו דשולטנא על כולא משא"כ עד דלא