חנה אריאל שמות קצא

שנמצאו בב"א ס"ר נש"י בעולם שהוא בחי' פרצוף שלם דכנס"י. ונק' כנסת ישראל ע"ש שכונסת לתוכה ישראל דלעילא שהוא בחי' מהו"ע של הקב"ה בתומ"צ כנ"ל. שדוקא ישראל יכולים לקבל מהו"ע של הקב"ה מצד בחי' האמונה שבהם וזהו ענין שכללות נש"י נק' כנס"י כנ"ל. וזהו רבבה כצמח השדה נתתיך. כמו עשבי השדה שבפעם א' נתמלאה השדה דשא עשב. ככה בהיות ישראל תחת יד פרעה ומצרים לא נתגלה פ' זה דכנס"י ומיד שיצאו לחירות נמצא הפרצוף הזה בב"א ולהיות כל עצמות של זה הפרצוף הוא להיות כונס לתוכו ישראל דלעילא. ע"כ החדשים הם בנוק' והתיקונים הם בז"א דהיינו הלידה והגדלות דבל"ז צ"ל קושיית הפע"ח איך הי' בחי' עיבור בגלות מצרים והלא א"א לקיום מציאות העולם וכו' עיי"ש. ומבואר התירוץ במ"א על פי מה שכתוב בפע"ח שיש שתי בחי' בכל מדרי' השתל' הפרצופים. הא' שלא יוסיף ולא יגרע מצד מעה"ת. והב' מה שתלוי במעה"ת. והיינו שבחי' העיבור דגדלות הוא באותה בחי' התלוי במעה"ת והוא המתגלה לתחתונים. וזהו שבחי' הלידה והגדלות הכל להיות נמצא באותן המדרי' בתחתונים שזהו בחי' כנס"י הנ"ל וד"ל. רק שבשעת יצ"מ לא הי' עדיין התומ"צ שהוא בתי' ישראל דלעילא בכנס"י רק מהו"ע בחי' כנס"י עצמה שהוא בחי' המלכות דה' אלקי ישראל שעתידה להיות עטרת בעלה אחר קיום התומ"צ ואז יתגלה בחי' עו"א שהן נפלאות וכנ"ל במשל שזהו פנימי' ועצמות חפץ האגוסטוס. וזהו אראנו נפלאות לז"א שהוא ישראל דלעילא ע"י שתהי' א"א עט"ב שלו ואז יראו כנס"י עין בעין דהיינו שיקבלו חז"א. וכידוע דא"ח עם שהוא הבעל והמשפיע ואעפ"כ היא העטרת וכו' וביצי"מ הי' ג"כ בחי' זו דהתגלות הנפלאות שהן עו"א רק שלא היו נש"י בחי' מקבלים עדיין (ולכן לא ראו כלום) כי לא נכנס עדיין בתוכם ישראל דלעילא עד אחר הגדלות ומ"ת. ולפ"ז הי' ההתחלה בחדש ניסן דוקא להמציא בחי' פרצוף דכנס"י הנ"ל כנ"ל. אבל בתשרי כתי' דרשו הוי' בהמצאו שבו נבה"ע שזהו כמשל בוא המלך אל המדינה שהמלך עיקר והמלוכה מתגדלת מעט מעט ממנו דוקא. וכן למעלה וישב הוי' מלך לעולם בא' בתשרי. וזהו בהמצאו. והיינו בכל המדרי' דמלך הגוים ומלך ישראל והמשפט לאלקי' הוא שהכל תלוי בכנס"י כמה תכניס בתוכה להיות על ידה קבלת נש"י למטה וכן שפע כל העולמות בפנימי' וחיצוני' תלוי' בזה שהוא ענין בנין פרצופה דרך כלל בגבורות וחסדים עד שמע"ל שהוא שמחת תורה שמקבלת לתוכה בחי' התורה שהוא ענין מהו"ע של הקב"ה. ובחי' קבלה זו שמתחדשת בכל שנה ושנה בכנס"י הוא בהעלם עד חדש ניסן שמתגלה בו ע"ד וסדר שהי' ההתגלות בשעת יצ"מ ממש. דהיינו שתחלה נגלה בחי' זו דכנס"י עצמה שהיא מלכותו הנ"ל. ואח"כ מתגדלת כנסת ישראל דלעילא לתוכה כנ"ל. ולכן מתשרי עד ניסן החדשים הם בדכורא כי לא נתגלה עדיין בחי' הנוק'. והתיקון בתשרי הוא לנוק' שנבנית מן הדכורא והמשפט לאלקים כנ"ל. ומניסן מתחיל החדשים דנוק' לקבל בתוכה ישראל דלעילא ע"י יניקה דספירה וגדלות ז"א דמ"ת בשבועות כנ"ל ולכן ישראל שמונים ללבנה שמקבלת מאור השמש דהיינו בחי' כנס"י הנ"ל החדש ניסן הוא להם. ראש וראשון ופי' ראש וראשון הוא ענין הידוע דהכתר לפעמים נמנה בע"ס ולפעמים אינו נמנה ובזה כ' בבאה"ז דמצד הפנימי' אינו נמנה ומצד החיצוני' הוא נמנה ובמ"ח מבואר להיפך ממש וכתב שמצד החיצוני' אינו נמנה כי אין חיצוניות הכתר בערך הספירות והוא כמשל כתר שמכתירין למלך שהוא מאב"ט וזהב ומרגליות שאין ערך לזה עם בחי' חכמה ומדות של המלך אבל מצד הפנימי' היינו הכח שמקבל המלך מזה שמכתירין אותו הוא בא בערך עם התכ' ומדות שלו כי ע"י מה שהתנשאותו היא גדולה בייתר גם שכלו ומדותיו מתגדלים. אך הנה ידוע שיש כח וסגולה, בגוף הכתר שהוא מזהב הבא מעפרות זהב ואב"ט ומרגליות היקרים שהיוקר הנמצא בהם הוא