חנה אריאל דברים שלז

וזהו אמרו לפני מלכיות מפסוקים שבתו' כדי שתמליכוני ר"ל להקב"ה מדות דז"א תעשר אותו למלך. כלומר לבנות בנין המל' ממלכיות די"ס דז"א כנ"ל. ובמה בשופר. ידוע שהשופר הוא בבינה שהוא בחי' התגלות עתיק. כי שרש ענין בנין הזה דנוק' הוא מחסד דעתיק כמ"ש בזוהר אתי חסד ופריש לון להיות בשני פרצופי' דוקא ששרש זה הענין הוא מחפץ חסד הוא דעצמות אא"ס ב"ה. כי ענין אנא אמלוך עלה במח' דטה"ע שהוא עצמות אא"ס ב"ה קודם הצמ"פ. וחפץ חסד הוא שם שיהי' התגלות אא"ס ע"י בחי' המלוכה על עם הרחוקים מאד ממדרי' אור א"ס אלא בעלי גבול ומדה ויש ודבר בפ"ע. ולפי שחפץ חסד הוא מחמת זה נבנה ענין פרצוף המל' מהמדות דז"א דוקא. והיינו שיהי' איזה התגלות ממהו"ע המהוה ב"ה גם במתהוה שהן העולמות וזה נעשה ע"י הפועל ממש דתקיעת שופר וענין קול פשוט וצעקה פתאומיות ופנימי' נקודת הלב בתשובה מעומקא דליבא וזהו ממעמקים קראתיך הוי' ב"ה שיהי' נמשך לבחי' המל' לבנותה בפרצוף גמור. מובן מכל הנ"ל שבנין הנוק' הנ"ל הוא כמות ואיכות התגלות אא"ס דבחי' שם הוי' המהווה הכל (בחי' ששת ימים עשה ה') בעולמות. וע"ז אמר הכתוב כי המשפט לאלקים הוא כלומר שכל הדין ומשפט דר"ה ועשי"ת הוא לענין אלקות ב"ה איך וכמה יתגלה בכל השנה. ובזה תלוי כל פרטי הנהגה דעולמות מי יחי' וכו' ועל המדינות בו יאמר וכן הוא הדין בעולמות עליונים ומלאכים יחפזון וכו'. וזה יובן ע"ד מ"ש במק"א בענין משה קבל תורה שבע"פ מה שתלמיד וחיק עתיד לחדש. וקשה שאם משה כבר קבל ומסר וכו' איך התלמיד ותיק מחדש הלא כבר נאמר ונמסר. אך הנה ידוע דמתניתא מלכתא לגזור ולומר שזה כשר וזה פסול זה זכאי וכו' וחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר והוא אור וכח התו' שהיתה אצלו שעשועים קודם ולמעלה מענין עולמות ואח"כ ושעשועי את בנ"א ע"י משה שקבלה מסיני ללמדה את בנ"י חוקים ומשפטים שלה ואור החכ' שבה אור החיים כענין להבו פניו מלמוד תוספתא. ודרך כלל הוא ענין חב"ד ומדות דתושבע"פ שקבל מרע"ה ומסרה בדרך השתל' הקבלה עד שהמקבלים יכולים למשול בכחה לגזור זה כשר וזכאי וכו' ובכח זה התלמיד ותיק יכול לחדש הלכה שלא נאמרה בפירוש אבל מ"מ כלולה היא בודאי באור החב"ד ומדות דתושבע"פ דאל"כ מאין הי' להתלמיד הכח למשול ולגזור דבר חק ומשפט (ע"מ השו"ש סי"ג). מבואר שמשה קבל מסיני אור השעשועים העליונים בבחי' פרצוף דחב"ד ומדות ומסרה למקבלים ובקבלה ומסירה זו נמצא כל מה שעתיד להיות ולהתחדש בה דברים פרטים איש לא נעדר מלהיות כלול בקבלה הזאת ופירוש ענין הקבלה הוא החבור דאור השעשועים דתורה שקדמה לעולם להיות מאיר ובא במדרי' עולמות וע"ש. וככל הדברים ממש יובן בענין בנין המל' בכח החסד דחפץ חסד שמתעורר ע"י השופר לבא להאיר אור הסוכ"ע שלמעלה מעלה מהשגות העולמות וכענין ופני לא יראו הנ"ל ע"י בחי' המל' בבנינה (שזהו כמו הקבלה דמשה הנ"ל). דהיינו ענין הכמות ואיכות הגילוי אלקות דסוכ"ע שיגיע לעולמות ובזה כלול כל פרטי ההנהגה ע"פ דבר מלך הנ"ל שהוא שליט בעולמו (כמו שבקבלה למשה כלול כל מה שעתיד לחדש). ואף שזהו עדיין במדרי' רוממות דאלקות דופני לא יראו שהוא סוכ"ע ונבדל מערכם ברוב רבי רבבות הפלגת הערך. אך זהו ענין הבנין שמרוממותת הזאת יצא כל דבר חק ומשפט בהנהגות העולמות והכל תלוי בתשובה דעשי"ת דוקא:

שהבנין נבנה לפי ערך תשובת התחתונים בעת הזאת. שאז הוא מעומקא ופנימיות הלב כנ"ל ממעמקים קראתיך וכל שאינו בוכה בעשי"ת אין נשמתו שלימה כי אז מגיע ההתעוררות דנר"נ עד בחי' השלימות שהוא בחי' יחידה שבהן דכל נר"נ כלול מנרנח"י. וע"י תשובה הזאת מתחדש משלימותא דכולא אור החפץ חסד באיכות בנין המל'. וז"ש כאן ליחיד. פי' בעשי"ת התשובה הוא מבחי' יחידה שבנפש וידוע שלכן נקראת יחידה