חנה אריאל דברים שלג

על מעשה איש ופקודתו והמשפט לאלקים הוא דהיינו על בחי' המל' בעולמות במדרי' האלקות. וזה הוא עיקר ענין בנין הנוק' בפרצוף שלם שיוכל לבוא בעולמות לעצמן כח המל' במדרי' אלקות (שלמעלה ממדרי' עולמות ונשמות כנ"ל) וע"ז הענין הוא עיקר המשפט. ועשו הולך לצוד ציד למנוע ח"ו זה הבנין. אז ממילא נפתחים הספרים שהן בחי' הרשימות ממעשה התחתונים שמתגלה ענינם לגבי מדת המל' והנוק'. והצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים שהוא יחוד קובהו"ש כמשנ"ת שהמעש"ט גורמים החבור והיחוד. ורשעים גמורים נכתבים ונחתמים למיתה שימחו מן הארץ העליונה. והבינונים ידוע ענין הבינונים בתניא שזה וזה שופטן שבעת התפלה וההתבוננות יוכל להיות לו גם התפעלות ואפי' בחי' התפעלות אלקות. אך אח"כ בא השופט השני ויכול למשול בגופו להיות בתכלית הפירוד עד שיבטל בחי' הרשימו שראוי להיות נשאר מן ההתפעלות בתפלה על כל היום. או יש מי שגם ההתפעלות אינו יכול למצוא כלל. אף שמבין במוחו ומשיג ומסכים לעשות איזה מעש"ט בפו"מ מחמת השופט השני בפרוד וגסות (וזהו מונע תקון הנוק' בכלל וסילוק הרשימו הנ"ל הוא מהעדר תקון בחי' רחל) וכ"ז עושה רושם בספר למעלה כי הטוב עושה רושם טוב. אך אעפ"כ יש עלי' כיסוי והעלם המונע מלהיות נפתח הספר ובא אל תיקון הנוק'. ולכן הם תלוים ועומדים עד ובעשי"ת ראוי לב"א להכניע א"ע לאכפיי' לסט"א. וזהו "זכו ר"ל נצחו להיצה"ר בבחי' לאכפיי' עכ"פ נכתבין לחיים וכו' וכמבואר דחיים הוא שבא רושם המעש"ט לתיקון הנוק'

ומעתה י"ל ענין הפ' עפמשנ"ת בפהקו"ד שדוהמ"ד הי' בחי' לאה פ' הארה וכשנסתלקה ההארה נשארו בבחי' הפירוד. ובמשנה תורה בא מרע"ה לבנות בחי' פ' העיקרי רחל כמש"ל הכל באריכות. וז"ש אתם ראיתם ע"י בחי' פ' הארה וניתן לכם כח אלקי שבו הייתם יכולים לראות ממש ההנהגה דעושה נפלאות לבדו ע"י המשכן ומשה ואהרן כמשנ"ת בפהק"ו שעל ידיהם הי' אור הפ' ההוא מאיר להם. וזהו אתם ראיתם וגו' ע"י בחי' הפ'. ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות. המשל לזה כמו הרואה ע"י בתי עינים שבלעדם לא הי' יכול לראות. וה"ז שהוא רואה ואין בו בעצמו כח לראות. וכן יובן מ"ש לא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות לכם דוקא בטבעיות שלכם לא הי' כח לראות וכו'. עד היום הזה שעשה תיקון הפ' העיקרי שהוא לתת להם את ארץ הכנעני וגו' שמדות הטבעיי' יהי' בהם כח אלקי (וירשתם אותה וישבתם בה) והוא כעין מדת הצדיקים גמורים הנ"ל וכנ"ל פהק"ו. ואז אתם בכחות הטבעי' שלכם יש לכם כח לראות ולשמוע ולדעת בבחי' כח אלקי שלמעלה מעולמות ונשמות. אך גם שמרע"ה עשה תקון הפ' הזה במשנה תורה כנ"ל לא עשה אלא הכנה למעלה ועיקר התיקון הוא בכניסתם לארץ דוקא. וזהו ותבואו עד המקום הזה ויצא סיחון וגו' וכמשנת"ל שענין סיחון ועוג שנא' בהם אשר יושב בחשבון אשר יושב באדרעי. וידוע ג"כ שארץ סיחון אינה כמו א"י שמעבר לירדן. ונת"ל שזהו בחי' אכפיי' לסט"א כמדת הבינונים הנ"ל. זהו התחלה והכנה שיוכלו לזכות שיבוא הכח האלקי דפ' הזה בקרבם ממש שיהי' להם בחי' התפעלות אלקות בטבע אנושיותם. ומפרש כיצד יבוא זה בתוכם ממש. אומר אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם. כי בעמדם לפני מרע"ה והוא אומר להם ס' משנה תורה הי' להם עלי' אל פ' הזה למעלה וה"ז ממש כמו בר"ה ועשי"ת שאומרים המלך הקדוש שבנין הנוק' נעשה בעשי"ת למעלה באלקות דוקא ואחר יוהכ"פ יורד הכל לעולמות. ולכן הזכיר כאן עשרה יוחסין ומדרי' דישראל ראשיכם שופטיכם וגו' טפכם נשיכם וגו' כמו עשי"ת שהן י' ימים ככל דבר שבקדושה שאינו פחות מי'. וכ"ז הוא כדי שיבוא התכלית והוא לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו. ידוע ענין הכריתות ברית שהוא קשר האחדות והדביקות זה בזה עד שגם כי יתרחקו ויהי' ביניהם דברים מפרידי' ע"פ סדר סתם בנ"א שלא כרתו ברית זע"ז. אעפ"כ יועיל הברית שתהי' האחדות של כורתי