חנה אריאל דברים רצח

אלא דסליק ברעותא קמי' למיברי עלמא בבחי' יש ודבר בפ"ע מאין ליש. וקמי' ית' גלוי היותם אין רק שהוא עושה את אינו ישנו (כן הלשון בס' יצירה). והבריאה עצמה מרגשת א"ע כאשק נבראה ליש והוא ית' אין שום שינוי לפניו וגם עתה יודע את הבריאה כמו שהיא אין שנעשה יש לעצמה של הבריאה וע"י המלאכים הנק' משריין מתפשטת כבוד מלכותו ית' במקום היש ודבר להיות נעשה בהבריאה ודעתה לעצמה ככל רצונו ית' והיינו שהמלאכים הללו נק' משריין יש בהם קצת גילוי היות מציאותם מאין ליש (בכל עת ורגע כמ"ש במק"א וכמ"ש ברוך אומר ועושה תמיד) לכן אין יכולים להיות נפרדים לגמרי ואדרבה ע"י השגתם זאת שמציאותם מאין מתוסף בהם כח וגבורה לעשות רצון קונם וחפץ צורם באהבה וביראה ואימה וקדושה וכ"ז הוא מדרי' ביטול היש בישותו. אבל הרתיכין הם כלים להתגלות האין של הבריאה גם במקום ישותה ואין זאת אלא בכח כבוד מלכותו ית' כמו שהוא לעצמו במדרי' אצילות ממש כי הוא אדון עולם אשר מלך בטרם נבראה הבריאה ליש מאין אלא כמו שהיתה אין ממש וכח כבוד מלכותו ית' הזאת מתגלית ע"י הרתיכין הנ"ל דהיינו במקום הבריאה שכבר נבראה ליש ודבר ואעפ"כ המלאכים הללו שנק' רתיכין מתגלה בהם האין שלהם לפי שעומדים לפניו ית' ומלכותו העצמית מאירה בהם כמו במשל העומד לפני המלך למטה. וככל זה שנת' במלאכים שהם ממשיכים משרשי הבריאה במדרי' אין אל מדריגת הישות דבריאה. כמ"כ בישראל ע"י האמונה שלהם וכנז"ל שהאמונה מגעת עד מדרי' האלקות ממש שלמעלה מאין של הבריאה וגם הם ממשיכים מה שמשיגים ע"י האמונה אל מקום הבריאה דיש ודבר והיינו ע המלות שעושים בגופה של הבריאה דיש ודבר וכן בהתבוננות שלהם בחב"ד של הנר"נ ובתיקון המדות דנפש הטבעית שלהם ע"י המדות דנר"נ שכ"ז הוא ענין בנין האמונה להיות בקיום המצות בחי' ודבק לבנו במצותיך שהוא בחי' גילוי דדבר שא נו בערך השגה והבנה כנ"ל. וזהו עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו לאחרים דהיינו לישות הבריאה וזהו ממש מדרי' וענין בחי' ביטול היש כמלאכים הנק' משריין. אולם משארז"ל אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני זהו כמו ענין המלאכים הנק' רתיכין וכמשנ"ת שזהו בחי' ביטול בעצם כי מתגלה בהם איך שהוא אצל המלך עצמו גם במקום ישותם. וזהו דוקא מדרי' תושבע"פ שהיא תורה ממש שהיא בחי' ומדרי' יחו"ע כנ"ל אלא שמשה קבלה מסיני בע"פ ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים עד התנאים ואמוראים שהם שרי התורה וכל אחד פוסק הלכה בכח התושבע"פ שקבל לפי ענין נשמתו באיזה מדרי' שהוא. כמו ב"ש מחמירין וב"ה מקילין לפי ששרש נשמות ב"ש ממדת השמאל וב"ה מבחי' הימין (ולפי שמדות עליונות כלולות ביחוד זו מזו ולכן נמצא ג"כ ב"ש לקולא וב"ה לחומרא וכו') הרי זה ממש ככל משנ"ת במלאכים הנק' רתיכין דהיינו שבחי' יחו"ע שהוא איך שהעולם קמי' ית' בידיעת עצמו הוא הנגלה ע"י התנאים ואמוראים שרי התורה בכח הנר"נ שלהם בגוף במקום ישות הבריאה. ולכן אומר התנא אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני. וענין התושבע"פ הנ"ל הוא ענין בנין הכתר מל' דפרצוף המצות שהן דור שנכנסו לארץ וכמ"ש בכאריז"ל ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים שכתר המל' דאצי' שנק' דברך הוא נצב ודבוק בשמים שהוא ז"א בחי' יחו"ע הנ"ל ואעפ"כ הוא כתר לבנין המל' דבחי' יחו"ת דמצות כי התושבע"פ הוא עיקר ענין המצות כי א"א לידע שום מצוה מן תושב"כ עצמה כידוע כ"ז. אבל כתר המל' דפרצוף דור המדבר הוא מתושב"כ עצמה שהוא בחי' יחו"ע למעלה קמי' ית' אלא שנר"נ דישראל ע"י האמונה יכולים לעלות עד יחוד הנ"ל במקומו בדרך הסתכלות וראי' וכמ"ש אתה הראת לדעת וכנ"ל. וזהו ענין פ' דור המדבר שנק' פ' הארה כמ"ש במק"א. והנה ס' דברים שהוא משנה תורה אשר דבר משה אל כל ישראל דור שנכנסו לארץ הוא ענין