חנה אריאל בראשית צז

מתלבש באויר דהאי עלמא דוגמת המלאכים שנפשם וגופם היינו או"כ שלהם בבחי' הרוחניות וכשצריכין לפעול בעולמות התחתונים מתלבשין בגופא דאוירן. וכמבואר במ"א דאדה"ר הי' הולך לג"ע כמו אדם שהולך לבהכ"נ ולא הי' צריך לזכך מקודם את גופו כי לא הי' אצלו רק כמו לבוש שלובשו כשנצרך לו לילך למטה ופושטו כשעולה למעלה בג"ע ולזה המשיך אדה"ר אור מלכותו העצמיית ית' דלבדו ימלוך אף למטה בעולם החומרי כמו לחיות ובהמות כנ"ל מצד שנמשך גילוי אור מאו"כ שלו דרך לבוש החומרי אף למטה. וכמו במלאך דמנוח שבא למטה באוירא דהאי עלמא ועכ"ז נאמר בו ומפליא לעשות בערך העולם דאו"כ שלו הרוחני' מאחר שלא ירד האור ממדריגתו להשתנות ולהתרכב בכלים שבערך עולם התחתון רק באו"כ שלו הרוחני' נתלבש באויר דעולם התחחון. וכמו"כ הי' באדה"ר כאשר נתלבש באויר העולם התחתון לא ירד ממדריגתו באו"כ שלו מאיזה עולם שהי' והאיר מאתו בחי' הביטול דרך הלבוש ק לחיות ובהמות. רק בזאת יתרון מעלות האור שהאיר דרך או"כ דנשמה וגוף של אדה"ר מהארת האור דאו"כ של מלאכים. כי בחי' נשמת אדה"ר הי' מבחי' היחוד דאו"כ שבאצי', כמ"ש בזוהר חד צדיק עביד שימושי' בנוקבי'. דהיינו בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' שבכל יחוד מאיר אור א"כ בעצמו. משא"כ בחי' נשמת המלאך הוא רק מבחי' או"כ דעולם שלו. כידוע ומבואר במ"א דכמו שהי' נצרך להיות בחי' צמצום ומק"פ מבחי' אור העצמי שיוכל להתהוות בחי' האצי'. וכמ"ש בע"ח דכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות לא הי' מקום לעמידת העולמות כו'] כמו"כ בכדי שיוכל להיות בחי' עולמות בי"ע הוצרך להיות בחי' צמצום ופרסא מפסקת בין עולם האצילות כי בבחי' אצי' נא' איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ופי' בחי' חלק הא"ס וחלק האורות וחלק הכלים הם בתכלית היחוד וא"כ איך ימצא בחי' בריאה נפרדת בבחי' יש ודבר מה. רק בבחי' צמצום ופרסא נתהווה בבחי' מאין ליש בבחי' הבריאה מעולם האצי'. וא"כ התהוות המלאכים שהם שלוחי השפע לחיות העולמות וביטולם לא יאיר בבחי' או"כ שלהם רק מבחי' בי"ע דלאו אינון חד עם חלק הא"ס וכמ"ש בזוהר הנ"ל מה דלאו הכי בבריאה דלאו אינון חד כו']. רק מבחי' צמצום והסתר דהשגת עולם הבריאה כו'. אבל בחי' הנשמה שנולדה מבחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' ומהארת אור הא"ס המיוחד בהם [ומ"מ נתרכב בבחי' נשמה כמבואר בעי"מ] ע"כ מאיר מאו"כ שלה בבחי' יחוד האא"ס שבה אור מלכותו העצמיית כו' וזהו והאלקים עשה את האדם ישר דהיינו שהי' מאיר אור הא"ס ע"י או"כ שלו למטה עד שהי' מתרבה השפע גילוי א"ס למטה שממילא היו מתבטלים הקליפות שנתהוו בבריאת העולמות ואבל והמה בקשו חשבונות רבים. דהנה חטא אדם הראשון כשאכל עץ הדעת טו"ר עשה תערובות טו"ר. ומבואר בכתבים [דוהנחש] דאף שהנחש אמר לו והייתם כאלקים יודעי טו"ר וכתוב בתו'. מ"מ מידיעת האלקים טו"ר לא הי' באי' התערובות ומידיעת האדם טו"ר נעשה בחי' התערובות כי ידיעת האלקים בבחי' או"כ דאצי' כיון שבו מיוחד אור הא"ס המהוה את הכל בבחי' מאין ליש א"כ אף השגתו וידיעתו טו"ר הוא בבחי' ידיעה נבדלת מענין ההתהוות דהיינו בבחי' מאין ליש אבל ידיעת האדם אף שאא"ס מיוחד באו"כ שלו כיון שעיקרו בבחי' מופרד מהקו [ולזה יוכל לירד לעולם הבריאה בלי צמצום ופרסא כו'] א"כ השגתו בבחי' או"פ דהיינו שמתייחד בו ממילא נעשה, בחי' תערובות טו"ר בידיעתו והרגיש את העולמות בבחי' יש ג"כ וד"ל. וזהו כונת אמרם ז"ל במדרש שאמר הקב"ה אני יחיד בעליונים והוא יחיד בתחתונים. כי מחמת הרגשתו בבחי' יש לא יכול להרגיש בחי' יחוד הא"ס שבאו"כ שלו בבחי' ביטול בעצם וכנ"ל דידיעת הקב"ה בבחי' מקיף. וא"כ זהו ענין קצץ בנטיעות דהיינו כביכול פירוד האו"כ דאצי' מבחי' הא"ס. ובאמת המשיך כח הא"ס המיוחד באו"כ שלו למטה בתחתונים