חנה אריאל בראשית צח

וזהו בחי' יחיד בתחתונים וד"ל. ומטעם זה הוצרך להיות בחי' בירורים היינו שימצא בחי' בירור מעולם התחתון הגשמי והחומרי שיהי' בו בחי' כלים לקבל אור הא"ס בקרבם. כמו גוף הגשמי החומרי שבחי' כלי המוח והלב וכל האברי' המה כלים שישכון בהם בחי' אור החכ' דהשגת אוא"ס והתפעלות אוי"ר מבחי' אלקות. דעיקר ההשגה והתפעלות הוא בבחי' אברי הגוף דוקא:

ולא כמו לבוש שאין מתייחד בו האור רק בדרך לבוש כנ"ל רק בבחי' אור וכלי. ולזה כשהגוף הוא חומרי ולא נזדכך ונתברר לגמרי רק בבחי' עולם העשי' ההשגה אשר יאירו האורות על ידם המה בבחי' עולם העשי' דהיינו שאין הדבר עושה א"ע כו' ובבחי' ביטול היש דהיינו שהוא יש ומבטל את עצמו לפני מי שגדול ממנו וכדומה. וכאשר יזדכך ויתברר [עפ"י דרך המבואר בספרים שכל המינים מתעלי' ומתבררי' מלמטה למעלה דהיינו מדומם לצומח ומצומח לחי וכו'] בערך עולם היצי' אזי יאיר האיר בקרבם בערך עולם היצי'. וכן למעלה מעלה. אבל לא יאירו האורות בבחי' עולם הבריאה כאשר הגוף הוא בערך חומריות כלים דיצי'. ולזה כ"א לפי זכות מעשיו זכה לשורש נשמתו היינו שאם הי' מזכך חומריותו בערך עולם היצי' הי' זוכה לשורש נשמתו היינו גילוי אוא"ס בבחי' עולם היצי' וכו' ואם הי' הזיכוך בערך דברי' זכה לנשמה דברי' והי' אז רק בבחי' סליק ונחית היינו כמו ענין עליות העולמות וירידתן. וכמ"כ הי' בגופים ונשמות דאדם. רק בחנוך מט"ט נאמר ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כו'. היינו שהי' בבחי' סליק ולא נחית ונעשה גופו החומרי בערך עולם הבריאה או דיצי' ומזה נמצא דנעשה שרו של עולם היינו עולמות בי"ע. באופן שאף שימצא גוף האדם בערך עולם דעשי' כו' מ"מ יוכל להכיר ולהשיג בחי' הארת אוא"ס בבחי' עולם הבריאה ע"י גופו של מט"ט בבחי' או"כ שלו שהוא שרו של עולם בבחי' מקור וממשיך לעולמות. וזהו החנוך לנער מט"ט כו' דהיינו מה שימצא בנש"י השגת אוא"ס עפ"י טעם ודעת בערך חוש עולם הברי' אף שהגוף שלו הוא בחומריות עולם העשי' כו' הוא מצד חנוך לנער כנ"ל וד"ל. רק אעפי"כ לא האיר למטה בחי' יחוד הא"ס בבחי' אי"כ דאצי' שהמה חד עם חלק הא"ס. עד שבא אאע"ה וחקר וחקק וחצב וכו' עד שנגלה עליו בעל הבירה דהיינו מהו"ע אוא"ס מה דלאו מכאמ"כ האיר בתוך גופו איך שהוא למטה בבחי' יחוד עצמי. דבאמת מצד גילוי מהו"ע אוא"ס יכול להגלות למטה כמו למעלה רק שאינו שורה רק על מה שבטל אליו בתכלית בבחי' ביטול עצמי ולזה מצד מסירת נפשו בבחי' ביטול בעצם לענין א"א לבירה בלא מנהיג [וכמבואר במ"א] האיר בגשמיות גופו בחי' הארת מהו"ע אא"ס ע"כ זכה שמה שיצא מאתו בבחי' עצמיות דהיינו כמו בחי' תולדה יהי' לו בחי' נשמה דהיינו הארת אוא"ס במהו"ע כו'. רק שעכ"ז הי' לפלא בעיניו שלבן מאה שנה יולד דידוע דבחי' גילוי מהו"ע אוא"ס הוא ע"י בחי' או"כ דאצי' ובבחי' כלים דאצי'. ידוע ההפרש בין בחי' כלי אור הכתר ובין כלי החכ' ולמטה עפ"י המבואר במ"א בענין לחם הפנים שכולו פנים שאין בו בחי' אחוריים דהיינו עד"מ ההפרש שבין תענוג המורכב בשכל או למטה ובין תענוג הפשוט ועצמי דבתענוג המורכב אף שהוא בחי' הארת אור הנפש להדיא בעצמו מ"מ באה בבחי' מורגש בדבר מה זולתו דהיינו כמו בחי' אותיות שבשכל או התפעלות לב בשר. ולזה נק' בחי' אותיות או ההתפעלות בחי' אחוריים המעלימים קצת בחי' אור הנפש להדיא. משא"כ בחי' תענוג הפשוט באה בבחי' מורגש שלא בדבר ענין מה. רק זהו בחי' כלי הכתר שיבא הארת הנפש בבחי' גילוי. אבל כמו שהוא ע"כ נק' בבחי' תענוג כולו פנים [וכמבואר אא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר כו' וד"ל] וע"כ הי' לפלא בעיניו שלבן מאה שנה שהאיר בו בחי' מהו"ע, אא"ס בבחי' כלי הכתר. דהיינו בבחי' אור פשוט שאינו מירכב. איך ימצא תולדות הנשמות