חנה אריאל בראשית פג

שיבא בבחי' הפרטים בהרגשת התפעלות אלקות בכל מצוה ומצוה בפרט. וכל זה הי' כשאברהם עודנו עומד לפני ה' מאז צאתו לקראת האלקים ביום השלישי כשראה את המקום כנ"ל וככלות לדבר אתו וישב אברהם למדתו מדת החסד ולמעלה ולקרוא בשם ה' לכל באי עולם וז"ש וישב אברהם אל נעריו. אבל יצחק לא שב אל הנערים כי אין לו עסק בהם ויש בזה דעות לחז"ל להיכן הלך יצחק ועד כאן לא בא בתורה ענינו של יצחק אע"ה בהילוכו בקודש ועבודתו. ועם משנ"ת כאן שענין העקידה היתה להמציא תכלית השלימות באאע"ה וגם להעלות את יצחק אל בחי' הדכורא כנ"ל. יש לכוון גם משארז"ל והוא בפי' רש"י הנ"ל אחר דבריו של שטן. כלומר דאחר שנולד יצחק בהכרח שאאע"ה ישלים מעשהו בכל השלימות ויתן מקום ליצחק לעשות לתקן בעולם בבחי' אבות העולם. והי' השטן מקטרג ומעכב תכלית השלימות הנ"ל שלא יותן לאברהם ולכן והאלקים נסה את אברהם וכו' כנ"ל עד שלא הי' לו עוד לשטן מקום לקטרג וכן יש לכוון אחר דבריו של יצחק לישמעאל שכתב רש"י ז"ל כלומר שאחר הדברים האלה שנתעלה יצחק בבחי' האו"ח דנוק' גם בחיי גופו המורגשים. אז הגיע הזמן להביאו בבחי' הדכורא כנז"ל הי' ענין העקידה השלמת והעלאת שניהם אאע"ה ויצחק בנו להיות גם שניהם בבחי' אבות העולם דוקא

פרשה חיי שרה

יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של כנים שהרי פרשת אליעזר עבד אברהם נאמרה ונשנית וכמה גופי תורה ומתורתן של בנים) נאמרו ברמיזה מאות א'. כמו וי"ו דוכי ישאל מוסיף על ענין ראשון וכו' כידוע. ויש להבין שהרי עיקרה של תורה היא שנתנה לישראל דוקא ולאבות לא נתנה התורה וכידוע. כתיב ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים וע"ד דרש ראשך עליך ככרמל הוא ק"ש של שחרית ודלת ראשך וגו' הוא ק"ש של ערבית. והנה ארז"ל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ולפי הפשט היינו לפי שאומר וקשרתם לאות וגו' והוא אינו מקיים מצות התפילין. ויש להבין דהא קיי"ל דלילה זמן תפילין הלכה ואין מורין כן וא"כ היאך סמכו שלא להורות כן ונמצאים מעיד עדות שקר בעצמו. גם יש להבין מאמר רז"ל גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מתלמוד תורה דתנן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מהו ענין הגדלות הזה דק"ש. כתיב ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל. הנה העדות הוא ג"כ התורה שנק' עדות. וי"ל למה ביעקב נק' עדות ובישראל נק' תורה

ידוע דאד"ק נק' בשם אדם וכן ז"א דוקא נק' בשם אדם. ואדם היינו אדמה לעליון אחדות הפשוטה אלא שאד"ק נק' יחיד וז"א נק' אחד וכמ"ש בזוהר בראשית דאית אחד בשיתפו כגון דכר ונוק' אבל לעילא אתמר ואין אלקים עמדי וביאור הדבר דאחד דז"א הנ"ל שמאחד הנפרדים. כמו השמש המאיר לארץ ולדרים ככה ז"א מאיר אור היחוד לעולמות והיינו ע"י בחי' מל' נוק' המקבלת אור היחוד הזה ויחוד מלכותו על עמו ישראל ליכלל נפשם באחד המתגלה עליהם ביחוד דזו"נ כידוע. אבל בחי' אד"ק הוא בחי' אור א"ס בעצם שאין לך דבר חוץ ממנו ואין מי שישיג אותו,. והנה במאמר איהו וחיוהי אמר שבריאת היש מאין שלא ע"י עו"ע הוא בכדי שיהא המאציל ב"ה שהוא אד"ק] מלך על כל הנפרדים ע"י שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם. מבואר דמלכות המאציל באה דוקא ע"י קיום המצות וכן אנו אומרים גלה כבוד מלכותך עלינו ומכונות האריז"ל היינו ג' רישין שהוא מלכות דאד"ק שנעשה עתיק באצילות ולזאת אני מבקשים גלה דוקא אתה