חנה אריאל בראשית עה
Hanah Ariel Bershit 75 · חנה אריאל בראשית · free full Hebrew text
Open in the reader →לשון דמות והרי זה קנין א' שלבד מקנינו של אברהם וקל להבין. ואחר צאתם ממצרים התחילו ישראל למטה לינק ולהביא בנשמתם אור וכח האמונה כמ"ש בדרוש הספי' וכן למעלה בז"א נפתחו בו שערי בינה שבהם יוצא אור אבא אל הגילוי בז"א ודרך השערים דבינה דוקא באופן שיוכל להאיר אף שלא במדרי' מרכבה. וכשנכנס למעלה שער הנ' דבינה דבי' עייל אבא ממש לאימא והיו לדבר א' וישראל גם הם למטה נגלית בהם בנשמתם בחי' האמונה אז נאמר וירד ה' על הר סיני וכל העם רואים ונתן את התורה לישראל וכמ"ש בתניא ונתן לנו את תורתו. הוא נתן לנו את עצמו להיות כת אברים דז"א נמצאים בקרב עמו ישראל והיינו שכשמתגלה למע' אור אבא דעייל לאימא הי' בחי' התפשטות מז"א (כלומר בחי' התפשטות שנז"ל שישנו בכל בחי' חימר וצורה) גם בחי' התורה. אך לא הי' מתקבל בעולם כ"א ע"י בחי' הקנין הנ"ל בג' קוין ולהיות הכל ביחוד אור וכו' כנ"ל. ומתן התורה היינו שנמצא בקרב ישראל ענין שם מ"ה כפי מה שהוא בפנימי' עתיק שנעשה פנימי' אבא. וע"י שע"ב בא בז"א וישראל למטה שנתמלאו מכח האמונה קבלו אור זה. ולכן הם בני מצות שבעשייתם המצוה נמשך בה אור אלקי דאברין דמלכא אל העולם ממש (רק שהוא בבחי' מתן בסתר כמ"ש במ"א). אבל אין שום התפעלות בא בכחות הנשמה מן אור התורה רק בדרך השגה והבנה והכרה דכח הנשמה והאמונה. אבל לא מן האור דמצות (והיינו לפי שהן אברין דז"א שהוא בעולמות בבחי' סוכ"ע כידוע) ותורה עצמה. ולזה הי' קנין דבהמ"ק שהוא ענין ושכנתי בתוכם דקשה שהרי ושכנתי קאי על ז"א ואיך אפשר שישכון בתוכם ממ"ה דהיינו שיהי' מורגש בכחותיהם. וה"ה בחי' סוכ"ע כנ"ל ופני לא יראו. אלא שזהו בחי' השראת השכינה בביהמ"ק דודאי מי שנכנס לביהמ"ק נפלה עליו אימה ופחד כעומד לפני המלך עד שהגוף נתפעל באימה וביטול וכשיורד כח השכינה בבנין גופני היא הנותנת כח בנופות בנ"י להתפעל מאור אלקות דסוכ"ע שכבר ישנו בישראל בבחי' סוכ"ע וע"י הקנין דביהמ"ק דהיינו שנתחברה בחי' ההתפשטות דאור התו' בבחי' קנין אל מהו"ע של הקב"ה זהו יחוד קוב"ה. משכינתי' בתחתונים בעשיית המצות ובחי' התפעלות אלקות הידוע שהיא השכינה בבהמ"ק. המובן מכל הנ"ל שהה' קנינים הן הן לעומת ה' פרצופים הידועים א"א. ואו"א. וזו"נ והמבין יבין לאשורו
ויהי אחר הדברים האלה וגו' קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת וגו' ויקח את שני נעריו ואת יצחק בנו וגו' ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי וגו' כי עתה ידעתי וגו' וישב אברהם אל נעריו וילכו יחדו אל באר שבע וגו'. ידוע דרז"ל אחר סמוך אחרי מופלג וא"כ יש להתבונן היטיב מה סמיכות יש להעקידה עם מה שנאמר מקודם ענין הכריתות ברית עם אבימלך וגו' הלא אומר הכתוב ויגר וגו' ימים רבים ומה זו סמיכה. ורש"י ז"ל כתב אחר דבריו של שטן קשה שהכתוב אומר הדברים האלה ואיך יתפרש על מה שלא נזכר כלל. וגם לפי הנראה מוסכם מדברי רבותינו שיצחק הי' בן ל"ז שנה בעת העקידה הנ"ל למה המתין השטן עד היות יצחק בן ל"ז שנה. וגם מ"ש אחר הדברים עם ישמעאל קשה ג"כ שהרי ישמעאל הרבה שנים קודם להעקידה. מלבד מה שיש לדקדק באריכות את בנך את יחידך אשר אהבת שזה נראה כמכביד עליו את הנסיון. והנסיון עצמו הלא הוא ידוע שהוא יחידו אשר אהב וכו' וגם יל"ד למה הזכיר הנערים קודם ליצחק שהוא העיקר בהליכה. גם י"ל