חנה אריאל בראשית קנב

להם כנשמה לגוף. ואחר שאכל עץ הדעת טו"ר אז נאמר עליו בזהר דלא הוי מסתכל אלא במילי דגופא וכו' פירוש שנתחדשה בו הרגשת הישות דעולם כאלו הוא יש ודבר לעצמו נפרד מן הבורא ח"ו ואין צריך לו ח"ו והוא הרגשת המינים והאפיקורסים ועל הרגשה זו אמר שהי' מין. וגם נשרו ממנו כמה נשמות ר"ל הכחות שהי' בהן אדה"ר בחי' נשמה לעולמות התחתונים נפלו ונוטלו ממנו מחמת ההרגשה הרעה האח ק כמשל חכם גדול שנמשך אחר השכרות שאיבד כחו שהי' לו להסתכל במילי דחכמתא כמ"ש במק"א. והיינו דוקא הכחות שהיו בבחי' נשמה לעולמות היש ודבר התחתונים. אבל כחות עליונים שהי' לו שהי' בהם בחי' נשמה להנהגת עולמות עליונים ביותר נשארו בו כשהי' [כמ"ש במק"א המשל ע"ז משתוי שיכול לדבר לפני המלך וכדלקמן אי"ה] ולכן גם רוח ה' דבר בו. ועל דרך הזה יובן למעלה ממש. כי הנה כתיב וכיראתך עברתך וידוע הפי' שתיכף ומיד שעלתה במח' בחי' יראתך בחי' מל' דא"ס נמצא ג"כ השרש דשרש לבחי' עברתך הוא הישות דקליפה כח הנפרד מגילוי אא"ס ב"ה. וזה הושרש בשרש בחי' הכלים ואותיות וכו'. ולכן בנחלה מבוהלת דמלכין קדמאין שכאו"א אמר אנא אמלוך כנ"ל דהיינו להיות מלוכה על עם יש ודבר נפרד בפ"ע שמחמת חסרון הכחב"ד שלטה בחי' העברתך הנ"ל בהתפשטות היש ודבר עד הפירוד ונפילה ממש כמובן מנפילת ונשירת הנשמות מאדה"ר הנ"ל דהיינו שגבר הישות על כל הנשמות שהיו מתחלה להתגבר על הישות ולהנהיגו כנשמה לגוף כנ"ל. וכמ"כ גבר בחי' הישות דהתהוות העולמות דאנא אמלוך במדריגות התחתונות אחריתה דנחלה מבוהלת עד שלא תבורך ותקבל השפעה מן המלך בכבודו [וע"ד משל הגס והגופני הוא כמלך שכבש מדינה מיד מלך אחר עפ"י תחבולות שהמציא שהעם היושב בה יוכלו לפרוק עול המלך הראשון ואח"כ מעין אותה ההמצאה פרקו העם גם את עול מלכותו וכל יגיעו ומה שהכניס בתחבולת המלחמה נשאר ביד פורקי עולו וד"ל]. וזהו שנפלו הכלים והניצוצות אל בחי' הפירוד הגמור דישות בלתי בטל למקורו כלל ח"ו עד שגזר המאציל ב"ה שיהי' בחי' עולם התיקון והוא הנק' בעצם בשם האצילות [דעקודים ונקודים נק' למעלה מאצי'] ולשון אצילות יש בו ב' פירושים. א' ע"ש חלק קטן נבדל מגדול כמו ויאצל מן הרוח. ב' כמו משועי ונכבדי הארץ ומאציליה דהיינו בחי' מדרי' החשובות והעליונות שבה והיינו שע"י הארת שם מ"ה החדש שהוא כח הביטול הגמור (לפי שבא ממהו"ע אא"ס דאד"ק שהוא אא"ס בעצם כמ"ש בשם האריז"ל] נתחברו אליו מדרי' העליונות דכלים שנפלו ונשברו כנ"ל להלבישו שיוכל להביא הארת הביטול ע"י ודרך הלבושים גם אל מדרי' תחתונות יותר שלא היו יכולים לקבל אורו. שבא דרך המצחא להדיא. שיקבלהו דרך הלבושים. ואחר שקבלו המדרי' השניות הנ"ל את האור דשם מ"ה נעשו גם הם כלים ולבושים להוריד את האור שיתחברו אלי' מדרי' נמוכות עוד יותר. ועד"ז הוא מה שנזכר בכאריז"ל שמה שלא הי' יכול להתברר באצי' נתברר בבריאה וכו' וכו' וכשנתבררו ונתחברו הכלים דז"א דאצי' שהוא בחי' שם הוי' דתיקון אז ה' מלך ונאצל עולם האצי' בכללו ונמצא שנתחברו כמה כחות ומדרי' מקשובי ואצילי הנפילים דעולם התהו שיקרא שם מלכותו עליהם לעולם ועד. ודעת לנבון נקל עד"ז גם בפרצופי הספי' דבי"ע שמזו"נ דבריאה נברא עולם הבריאה ומלכותו עליהם לע"ו וכן ביצירה ועשי' ה' ימלוך לעולם ועד מלכותו קאים לעלם ולעלמי עלמיא. והנה כמש"ל במשל ממדות שבנפש שהן בבחי' הוי' כמ"כ כח הרצון שבנפש גם בו מצאנו ראינו שיהי' לאדם רצון עמוק באיזה דבר לא יסור ממנו אף שכל התפשטות כחותיו משמשים ופועלים ענינים אחרים אעפ"כ הרצון אל אותו הדבר לא זז ממקומו. ובאמת הרצון העמוק הזה הוא הוא עיקרו של המדות הנזכרים רק שהחילוק והפרש שבין הרצון והמדות הוא. שהמדות כבר