חנה אריאל בראשית קיד

מדת פחד יצחק וכמו דרועא שמאלא שטבע השמאל לדחות מכח בחי' מדת הגבורה שבנפש שביד שמאל שבשר גוף היד ועצמות וגידין שבה נמשך אחר מדת הגבורה. וזהו מדתו של פחד יצחק דפחדא צמית כונס כל הכחות שלא יפעלו מאומה כמו המתחבא מחמת פחד שנשמר מלהזיז אבר וכן כתיב ובאו במערות צורים מפני פחד ה'. ומחמת זה הפחד נתבטלו ממש כל כחות גופו עד אשר לא נשאר בהם כח גופני כלל ושרה עליהם הכת רק בבחי' מרכבה לחב"ד שלו כמשנת"ל באאע"ה. אבל יעקב אבינו ע"ה הוא בחי' תפארת גופא. והמשל דגופא הוא כמו שהגוף אינו עושה שום תנועה בעצמו אלא או בידיו או ברגליו. והיינו שבו מתאחדת הנפש עם הגוף והיו לאחדים שתפעול הנפש בכל כחותי' לפי ערך וענין שהיא מורכבת בגוף דוקא ולא כמו שהיא לבדה עד שאין מקום כמעט לומר שהגוף בטל לנפש אלא שניהם כא' טובים בהשוואה. וכן הוא למעלה כידוע באו"כ די"ס למעלה האורות כולם מכונים בשם הוי' אבל בכלים כל ספירה יש לה שם מיוחד בחכ' שם י"ה. בחסד שם אל. בגבורה שם אלקי'. אבל בת"ת האור הוא שם הוי' וגם הכלי נק' בשם הוי' שזהו כענין המוחין דגדלות בהק' א'. ושם יעקב הוא י' עקב כידוע שזהו ע"ד בחי' המוחין דגדלות דת"ת הנז"ל שבא האור דתורה בהעלם ההתלבשות בלבוש עניני העוה"ז ושם ישראל הוא ע"ד בחי' המוחין דגדלות דידיעת הבורא דוקא הנז"ל

ומעתה יש לבאר כל הענין דהנה מחמת שנודעה חבתו של אאע"ה בעשרה בחי' הכוללות הכל. לכן לא הי' יצחק צריך לצאת לחו"ל להכניע שרש הקליפות שכנגד מדריגתו כי הי' מספיק זכות אברהם. וכמ"ש הוא ישלח מלאכי לפניך וגו' וכן הי' מספיק גם ליעקב. ולכן לא חשב יצחק לברך את יעקב כי ברוך ועומד הוא בברכת אברהם (רק את עשו שיצא ממנו ונפרד מברכת אברהם וציד בפיו ראה יצחק לברכו כנ"ל). אך כאשר ברך גם יצחק בברכתו את יעקב ובמחשבה הי' שהוא עשו שיצא ממנו שזהו כמו ענין ובחי' לידה למטה מהגרון אל בחי' הגוף. וכן היתה הברכה ע"ד בחי' הלידה וזה לא נתתקן עדיין למעלה עד אחר גלות מצרים וכיבוש הארץ. וזהו מתנחם לך להרגך לגמרי בימי אבלו של יצחק ואז לא ישאיר פליט לבית ישראל ח"ו. וגם למעלה יסתלקו בחי' המוחין שכשאין מקבל למטה אין הגילוי למעלה ח"ו. והענין הוא שע"י חוזק הגבורות קשות דעשו למטה יכול לעורר ח"ו גם למעלה שרש הגבורות דיצחק שיהי' דוקא בבחי' פחד שהוא כענין ביטול כחות הגוף לגמרי כנ"ל. ומבחי' הזאת ע"כ יש יניקה גם לעשו [כידוע בכ"ד שמן קו הימין וקו השמאל בהכרח שתצא יניקה גם לחיצונים עד שיבא קו האמצעי שהוא מבריח מן הקצה אה"ק שהוא מדתו של יעקב ולכן מתנחם להרוג את יעקב לגמרי וז"ש רבקה ברח לך אל לבן אחי חרנה אל לבן דוקא שנק' בן נחור כמ"ש הידעתם את לבן בן נחור א אמר בן בתואל לפי שבתואל יש בו גם מבחי' קו אמצעי דהרן כי הוא בן מלכה כמש"ל. אבל לבן לקח א"ע לצד שמאל לגמרי ונק' בן נחור. וענין ברח לך יתפרש ע"ד מ"ש בזוהר ע"פ ועתה ברח לך אל מקומך שפי' שם שהוא עלי' לשרשו למעלה (כי שם פירשו בזוהר פסוק זה בקדושה עליונה באד"ר) וכך אמרה רבקה שיברח למעלה לחו"ל דעבר הנהר להכניע הקליפה דשם. וזהו וישבת עמו (שתמשיך לשם) ימים אחדים דאחדות קדושה העליונה. וז"ש עד שוב אף אחיך פי' כשתתקן בקליפה לבן בן נחור להכניע תחת ימים אחדים אז יתבטל כח אף אחיך דגבורות קשות דעשו. וזה התיקון יהי' למעלה שלא יוכל עשו להרגו לגמרי כנ"ל ותתקיים בו ברכת אברהם כנ"ל. ואמרה עוד עד שוב אף אחיך ממך היינו למטה שתוכל להתקיים בו גם ברכה דיצחק. וכ"ז אמרה רבקה ליעקב. אבל ליצחק דכתיב בי' ויאהב את עשו לא גלתה משטמת עשו שלא לעורר גם בו ח"ו בחי' הדינין והגבורות על יעקב (עדמ"ש שעשו הי' יכול לעורר גם בקדושה). לכן באתה