עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל במדבר

חנה אריאל במדבר קטו

Hanah Ariel Bamidbar 115 · חנה אריאל במדבר · free full Hebrew text

Open in the reader →

החב"ד דקטנות אינו יכול לשנות טבע המדות. ולז"א שאו את ראש וכו' דהיינו בחי' החב"ד. למשפחותם לבית אבותם הוא בחי' הבן בחכ' והיינו בחי' המוחין דאו"א וכמ"ש במ"א וזהו לחיילין דאוריי'. כל זכר לגולגלתם הוא בחי' החיילין דנוק' שיעלו לכח בחי' הגלגלתא שלהם שהוא בחי' הדביקות וכמ"ש בכ"ד ענין לעולם ה' דברך נצב בשמים שגלגלתא דנוק' דבוקה תמיד בז"א. ואמר בזהר דמלה דבעא לאתיישבא בדוכתא לא מתיישבא עד דאדכר לה בפומא. ולזאת הוצרך המנין בפה. וכשהי' המנין בפה אתיישב כח החיילין דאוריי' ודמשכנא. ויש לומר שגם קדושת הכהנים נמשכה בבחי' הערך למטה בגופים ע"י המנין של ישראל לבד שהם עיקר החיילין וקדושת הכהנים עולה על גביהם בכ"מ שהם. ולז"א והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם. פי' למטה אבותם דוקא לא התפקדו. אבל לגלגלתם הספיק להם המנין דישראל לבדו. ולמטה אבותם ראה מרע"ה שלא התפקדו בא הדבור אליו אך את מטה לוי וגו' ועי"ז יבוא ענין קדושת הלוים מכי קדוש אני דקו שמאל דז"א לקדש אותם (כידוע דכהנים מקו ימין דז"א דוקא ולוים מקו שמאל וישראל באמצעיתא). ודוקא אחר שנפקדו בנ"י לגולגלתם. (ולא קודם לכן בס' ויקרא). דהנה כתי' שמאלו תחת לראשי למטה ממדרי' הקירוב דראשי כי בבחי' השמאל עצמה לבדה יש בה ג"כ בחי' שמאל דוחה (ולז"א וילוו עליך וישרתוך לאהרן שיומתקו הדינין שלהם תחת יד אהרן איש החסד) ולכן לא בא ענין השמאל כ"א תחת לראשי דוקא הדבוקה כבר כנ"ל ולכן בא ג"כ ענין קדושת הלוים מקו שמאל דז"א וכי קדוש אני כנ"ל רק לענין המלחמה הנ"ל (ולא לעצמן של ישראל כ"א לענין) ובנסוע המשכן יורידו אותו הלוים ובחנות המשכן וכו'. פי' כי הנה יש להבין מאחר שדחיית הקליפות במדבר הי' צריך לקדושת המשכן לסייע לזה לישראל בסיוע שיש בו ממש ועיקר. א"כ למה היתה הנסיעה בפירוק המשכן שנסתלקה קדושתו ממנו כדאי' בגמ'. והענין יובן דרך משל מחכם א' שאומר דרוש ופשט גדול שנבנה מכמה וכמה סברות והקדמות וכשאומר הפשט כסדרו אז הוא מובן לשומעים אך אם בא מנגד א' לחכם הזה וחולק על כל דבריו ויאמר להיפך ממש על כל סברא והקדמה וממילא דוחה ההמשך. והחכם רוצה להשיב על כל טענותיו אז הוא מוכרח להשיבו בפרטי פרטיות על כל טענה שהוא טוען נגד כל סברא פרטיות עד שידחה עקשותו מכל סברא וסברא אז יחזור לסדרן של דברים לההנות בהם בני אדם השומעים. אבל בעוד שטוען עם המנגד בפרטיות אין השומעים מקבלים כלום. וכמ"כ יובן ענין פירוק המשכן דוקא לדחיית הקלי' כי הקליפה היא תכלית ההיפך מהקדושה ומנגדת לכל פרט ופרט ולכן הי' נסיעת המשכן בפירוק אבריו לדחות כל פרט ופרט לבדו כמובן מהמשל. וכמבואר במשל ג"כ שבעת הפירוק אבריה אין השומעים מקבלים כלום. וזהו ובנסוע המשכן בפירוק כנ"ל אז א"א לישראל לקבל מקדושתו יורידו אותו הלוים בבחי' הקו שמא דז"א שהוא כענין אה' דאתכלילת מתרין סטרין הידוע בכ"ד דהיינו שאוהב כן., ואהבה כ"כ חזקה עד שאופן אחר זולת מה שאוהב אינו יכול לסבול כלל. והנה מציאות אה' הוא בהרגשת נעימות ועונג בדבר. וא"ל אין כאן אה'. אבל כשהגיעה האה' למדרי' זו שא"י לסבול באופן אחר זה נשאר גם אח"כ שיצא העונג מלהיות מורגש בלבו. וזהו יורידו אותו. כלומר קדושת המשכן שיהנו ישראל ממנו. הלוים בכח קדושת קו השמאל. ובחנות המשכן והשכינה שורה בישראל יקימו אותו הלוים פי' יקימו הוא ענין הגבורות המעוררות הזווג והדביקות כענין אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט וק"ל והיינו דוקא בקדושת המשכן שהקלפות מנגדים לו כידוע בענין מלכותו בכל משלה ורגלי' יורדות כו'. אבל בנסוע הארון שהוא כח החיילין דאוריי' הוא לא הי', צריך לפירוק כלים כידוע שאפי' הקליפה דאצי' ואויביך ה' אין עומדת נגד האצי' אלא נגד הבריאה