גנזי יוסף קעה

מכ' אייר וכו' כצ"ל ועיין בהגהות הב"ח שביאר דברי התוס' וכוונתו שהתוס' באו לפרש מ"ש בגמרא הוו להו כ"ב בסיון דהיינו מכ"ב אייר ע"ד כ"ב סיון שלשים יום אלא שצריך עוד ג' ימים יש ע"ז ב' ימים מכ' אייר עד כ"ב אייר פשו כ"ג ר"ל והי' צריך לומר בכ"ג סיון דל יומא מן שלשה ר"ל יום כ"ב אייר שנחשב מן השלשה שסרו נחשב גם מן השלשים פשו להו כ"ב. ומ"ש עוד הב"ח ועוד נחלקו וכו' הוא מדבור שאח"ז ואין ענין לדברים דלעיל שאין תלוי זה בזה:

(שם) גמרא בראשונה אותו היום ת"ב היה וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה אפילו לכבס וכו' בכיבוס בגדים כצ"ל:

(דף ל' ע"א) ד"ה תרוייהו לקולא כדמפרש ואזיל דבלאחריו מוקי וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) תוס' ד"ה ערב ט' באב וכו' מאחר שאין וכו'. עיין מהרש"א ולענ"ד אפשר לומר דהתוס' ס"ל דשני מינים בקדרה אחת פשיטא דאסור וכתבו רבותא דבב' קדרות אפילו מין א' אסור וזהו שכתבו שני מינים שקורין מיישו"ן משמע ב' תבשילין ממין א' א' בלילתו עבה וא' בלילתו רכה ואח"כ כתבו דדברים שאין רגילות לעשות ממנו תבשיל בפ"ע אפילו ב' מינים ממש מותר בקדרה א' ועיין ברא"ש:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה שאר מטות וכו' נמי ביכול בשאר מטות וכו' ר"ל דשאר מטות היינו נמי שישנים עליהם לפעמים עיין בטיו"ד סי' שפ"ז חילוקי דעות בזה לכן כ' ביכול:

(שם) ולא שאר מטות הס"ד ואח"כ מה"ד כדתניא וכו':

(שם) ד"ה שניתנו וכו' של י"ז בתמוז וכו'. נ"ל דצ"ל י"ח בתמוז:

(שם) ד"ה לא היה הדבור וכו' פא"פ. ובחומש פי' בע"א ע"ש (שם) תוס' ד"ה יום שהתרו וכו' פי' דהיינו יו"ט. נ"ל דכוונתם כלפי מ"ש בדבור שאח"ז שעשו יו"ט בט"ו אע"פ שכלו בט' כתבו דכאן לא כן הוא אלא דהיינו יו"ט ממש ונקטו הראשון וה"ה כולם חוץ יום שפסקו וכו':

(שם) ד"ה יום שבו וכו'. עיין במהרש"א ועיין בסוף שו"ת חות יאיר:

להסיום ובלבד שתעטרוני בזהובים. לכאורה אינו מובן מאיזהו טענה באה שיעטרוהו בזהובים ונ"ל ע"פ דאמר לעיל (דף כ' ע"ב) לך ואומר לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית והנה כתיב ויקח אחת מצלעותיו שהנקבה נבראת מן הזכר וידוע שכל הנבראים היו בכח באדה"ר ממילא כל הנקבות נבראות מן הזכר בן זוגה והוא נקרא אומן שעשאה לכן המכוערות אומרות כיון שעשאתני כלי מכוער תעטרוני בזהובים ליפותי כיון שהקלקול ממך אתה תתקן והש"י יעזרנו לתקן כל מה שקלקלנו:

סליק מסכת תענית מסכת סוכה פרק א. (דף ב' ע"א) תוס' ד"ה דאורייתא וכו' א"נ אי הוה תני ימעט וכו'. עיין מהר"ם ולענ"ד נראה לפרש דלא כתבו התוס' לעיל דלא חייש בדרבנן אלא שמא לא יעשה התקנה וסמך א"ע דמסתמא יעשה התקנה ואז יעשה כדינו אבל בנר חנוכה שיש חשש טעות בדברי התנא גופי' והרוצה לעשות כדברי התנא יבא לידי טעות ולא יעשה כדינו יש לתנא להזהר בדבריו שלא נבא לידי טעות בדבריו גופיה:

(שם) ד"ה אמר רבה וכו' דאמר רבה הסוכה פסולה וכו'. עיין מהר"ם ולא הבינותי איך אפשר לומר לרבה דמשנתינו ר"ל עשרים אמה עם עובי הסכך דא"כ נתת דבריך לשיעורין דפעמים שהסכך עב ופעמים דק והא ודאי דההכרה תלוי במה שהיא גבוה מבפנים ואם נאמר דשלטא עינא מבפנים עשרים אמה פחות רביעית אמה א"כ כשעובי הסכך יותר מרביעית אמה יהא כשר ואם ר"ל מעט פחות מעשרים ועשרים אמה דמשנתינו היינו עם מעט מעובי הסכך א"כ נימא דאם הסכך נכנס לתוך הסוכה יותר מכל שהו כשר ובעירובין לא חילק במקצת סכך בתוך עשרים דפסול אפילו הסכך עב מאוד והרבה ממנו בתוך עשרים ודו"ק:

(שם) ורבה גרסינן וכו'. עיין מהר"ם עד א"כ ע"כ המחיצות נמי גבוהות עשרים וכו'. ר"ל דמשמע ליה דמסתמא אין הסכך גבוה מהמחיצות ולפי האמת אמרינן דמ"מ אפשר שהסכך יהא מונח על המחיצות וממילא יהי' הסכך גבוה מהמחיצות:

(דף ג' ע"א) רש"י ד"ה ור' יהודה וכו' ובניה על מקום השלחן וכו' ראשו ורובו ושלחנו אמרינן וכו' כצ"ל נ"ל ועיין ברא"ש:

(שם) תוס' ד"ה דאמר וכו' מיהו שמעתא דהתם וכו'. עיין מהר"ם עד דבלא קושיא זו ע"כ וכו' אפילו מדאורייתא וכו' כצ"ל. וע"ע שם עד ומינה מייתי ראי' וכו'. נ"ל דר"ל מדאמרינן דאע"ג דאמרו ב"ש א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך אפ"ה אין הלכה כמותם ממילא שמעינן דדברי ב"ש אינם כלום נגד דברי ב"ה:

(שם) ד"ה ואין וכו' העירוב חלקם שיש להם וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) ד"ה ואין עושין וכו' לר"מ וכו'. עיין מהר"ם עד דר"מ ס"ל וכו' כצ"ל:

(שם) בא"ד א"כ וכו' בסוף ד"ז כאן הס"ד ואח"כ צ"ל דהא לחייא בר רב וכו' צ"ל דלחייא בר רב דס"ל וכו' כצ"ל והוא דבור בפ"ע:

(דף ד' ע"א) ד"ה בית וכו' ומשום דמייתי ליה וכו' עיין במהרש"א עד ולא א' ומ"ה טעו וכו' במטל בפירוש כצ"ל:

(שם) ד"ה והוצין וכו'. עיין מהר"ם עד מהאי טעמא אע"ג דהשתא וכו' ד"ה אמר רבה וכו' כצ"ל:

(שם) רש"י ד"ה על פני וכו' אבנים וטיט הס"ד ואח"כ מה"ד אם יש וכו' וכ"מ במהרש"א ע"ש:

(שם) גמרא ובנה בה אצטבא וכו'. עיין במהרש"א עד ולפי' ר"י גיאות ניחא וכו'. ולא הבינותי דאע"ג דהרא"ש חולק על הר"י גיאות לדינא וס"ל דאפילו גבוה י' כשר כשאינו רחוק ד"א מן הכותל מ"מ יכול להיות שאין דרך לעשותה גבוה י' ומ"מ אם אירע דעביד הכי ס"ל דכשר:

(דף ה' ע"א) תוס' ד"ה מסגרתו וכו'. עיין מהר"ם עד א"כ ה"ה כל טבלא וכו' אי טמאה אי לא וכו' משלחן דליטמא ליה וכו' היינו יכולין לתרץ וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) ד"ה תפשת וכו' והכא וגבי תשלומין וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל בין הכא ובין בפ"ק דר"ה ובחגיגה דמיירי בתשלומין:

(שם) גמרא אלא מבית עולמים גמר וכו'. עיין במהרש"א עד עם סככה קאמר לעיל דמפסקי רשותא והכא דליהוי תוכה רשות אחרת כמו סוכה קאמר דלא וכו' כצ"ל:

(דף ו' ע"א) תוס' ד"ה גפן וכו' במידי דשתיה דאמרינן וכו' דשעוריה בהכי דאי אפשר וכו' כצ"ל נ"ל. ועיין בתוס' עירובין (דף ד') ד"ה גפן. עיין