גנזי יוסף קסג

ע"ד ע"א) ד"ה רב דאמר א"נ דקרב חמיר מנפל לים לכן לא שרינן בקרב ראשו של אחד מהם אלא בתרתי דרבנן ורב למד לטבעת של ע"א להדיוט ובנפל לים בחד דרבנן מלגבוה ועלה בתרתי דרבנן דשקולים הם אבל אם היינו יכולים לומר דלימוד דר"א לרוב אצטריך ולא הוי ברוב אלא חד דרבנן אע"ג דלא הוי מטעם אחד דשריותא דאורייתא בטבעת הוא משום בטול ברוב ובראשים משום דשרי בהו רחמנא מ"מ אידי ואידי חד דרבנן הוא הוי א"ש כנ"ל לפרש דבריהם אכן לפ"ז מ"ש אפילו חד בחד ותרי בתרי אינו מובן לכאורה וצ"ל דסברתם דאע"ג שגם חד בחד בטל מדאורייתא מ"מ כיון דבלאו קרא גם חד בתרי לא היה בטל ולמדנו בפ"א חד בחד וחד בתרי לא הוי חד בתרי אלא חד דרבנן ולא רצו להתיר אלא בגוונא דבטל מדאורייתא בכל דבר כנלענ"ד:

(שם) ודוקא באותו ענין וכו' לר"י וכו'. כן דעתם דלר' יהודה יבש ביבש בטל ועיין בזה בתוס' זבחים (דף ע"ג ע"א) ד"ה ר' יהודה אומר:

(שם) ד"ה דבעידנא וכו' אבל כאן וכו', נ"ל דלא ניחא להו כפירש"י דממת המשתלח דחי דלא הוי שעיר של שם ראוי עדיין עד שישחט הפר דדלמא מיירי שמת לאחר שחיטת הפר לכן פירשו דממת של שם דחי דהא ודאי רב בכל ענין קאמר בין במת המשתלח ובין במת של שם ובמת של שם ונשאר המשתלח ודאי לא הי' ראוי להשתלח עדיין עד שעת מתן דמים או עד שעת וידוי כדלעיל (דף מ') ודו"ק:

נ"ל דרב פפי ורב שימי דלעיל (דף ס"ב ע"א) תרווייהו מצי סברי או בעלי חיים נדחין או בע"ח אין נדחין דאי בע"ת אין נדחין פשיטא דניחא דנחלקו אי ראשון עדיף כר' יוסי או גמר בו כפרה עדיף ואי ס"ל בעלי חיים נדחין אפשר לומר דהתם כיון שנעשה קצת כפרה בראשון לא נדחה וממילא ר' יוחנן דהכא מצי סבר התם כרב פפי שמצוה בראשון והיינו היכי שלא נדחה משא"כ כאן שנדחה אבל רב לא מצי סבר כרב שימי דמה הכא שנעשה בשני כל הכפרה ס"ל שמצוה בראשון כ"ש התם שגמר בו הכפרה וכן רב שימי לא מצי סבר כרב דכאן מצוה בראשון אלא ס"ל דמצוה בשני כיון שנעשה בו הכפרה ולפ"ז הי' יכול לומר דרב, ור"י תרווייהו ס"ל בע"ח אין נדחין ופליגי אי מצוה בראשון או בשני ואפשר מדלא פליגי לעיל אלא כאן ע"כ דבבע"ח נדחין פליגי ולכן הרמב"ם שפסק בפ"ה הט"ו כרב לא הזכיר מחלוקת רב פפי ורב שימי כיון שכאן מצוה בראשון כ"ש התם וע"ש בלח"מ ודו"ק:

(שם ע"ב) ד"ה אליבא וכו' דס"ל הכא כרבנן וכו' כצ"ל:

(דף ס"ה ע"א) ד"ה בשלמא וכו' ואין נראה לר' וכו' ר"ל מדהאריך רש"י ואמר ואי אפשר בלא הגרלה וכו' משמע דע"י ההגרלה נפסל המשתלח וע"ז חולק ר' דאדרבה ע"י ההגרלה פליגי רב ור' יוחנן אם חוזר ונראה אבל אין שייך לומר שנדחה ע"י ההגרלה ואח"כ ורבינו שמואל וכו' ר"ל דרבינו שמואל ס"ל כרש"י ואח"כ מפורשים אמאי אין רש"י רוצה לפרש שנדחה ע"י שנשאר יחידי:

(שם) וקס"ד דהא דבעינן וכו' [כצ"ל] לענין דלא יפסל שעיר וכו'. ר"ל דאם לא יעמדו שניהם כגון שנשפך הדם יפסל שעיר המשתלח גופיה כיון שלא חי עד מתן דמים של חברו שהרי לא היה מתן דמים לחברו אבל משום הכשר הדם שיפסל הדם משום דלא חי המשתלח עד שעת מתן דמים לא:

(שם) ד"ה אם משנתרמה וכו' התרומה קודם שנודע שנגנבו וכו' כיון דתנא תורמין אפילו על האבוד כשאין נודע וכו' כצ"ל:

(שם) ועוד קשה לו וכו'. נ"ל דמן ועוד קשה לו עד מועיל הוא מיותר דהוא ממש קושיא שהקשו אח"כ ועוד קשה לר' וכו' ושם מקומה:

(שם) וכי תימא וכו'. ר"ל וכי שייך לומר דרישא זו ואצ"ל זו וסיפא לא זו אף זו:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה ומשום וכו' אי משום דאי מקריב ליה חטאת וכו'. ר"ל אם יקריב בשניה עולה וחטאת חיישינן דלמא השנים שפרחו ממנה לראשונה ולשלישית שניהם מגופה היו וצריך לעשותם ג"כ עולה וחטאת ושמא נעשה הפורח לשלישית חטאת ונקבע הפורח בראשונה לעולה ודו"ק:

(שם) א"כ השלישית לא תפסיד וכו'. אבל מרביעית שתים ומחמישית שלש וששית ד' לא קשה להו דאם יקריב מרביעית שלש חיישינן שמא יעשה אותן שפרחו לחמישית ולששית שתיהן עולות או חטאות ויהי' ברביעית ה' עולות או ה' חטאות וכן בחמישית וששית ולא הביאו לעיל רביעית וחמישית וששית אלא לסיים כולם:

(שם) ואמאי הרביעית יהא לה אחת. ר"ל דלא תפסיד אלא בפריחה לחמישית ולא לשלישית אבל לא הקשו שיהא לה שתים ואפילו יעשו שנים שפרחו לחמישית חטאות או עולות אין חשש ואותן שנים שפרחו לשלישית לא יקרבו דהא שלישית אין לה כלום דהא מיד כשפרח לתמישית לא היה יכול להקריב אלא אחת דהא אז עדיין היה לשלישית אחת והי' חיישינן שמא יקריב שנים שפרחו לחמישית וא' פרח לשלישית שלשתן עולות או חטאות ואם יעשה ברביעית ב' עולות או ב' חטאות שמא יהי' ה' עולות או ה' חטאות ולא מסתבר שתרויח במה שפרח ממנה אח"כ לשלישית ולכן לא הקשו אלא שלא תפסיד בפריחה לשלישית וכן מ"ש החמישית יהא לה שתים לא קשה יהא לה שלש דהא לא פרח ממנה לששית אלא ב' ואותן שפרחו לרביעית לא יקרבו דכיון שמיד שפרח ממנה פעם שנית לששית לא נשאר לה אלא שתים דהא היה חיישינן שמא יקרב אותו שפרח לרביעית ואותן שפרחו לששית שלשתן עולות או חטאות לא מסתבר שתרויח אבל א"ל דחיישינן שמא אותו שפרח מרביעית לשלישית הוא גופא פרח אח"כ לרביעית וממנו לחמישית ויקריב שם עולה או חטאת דא"כ לא פרח ממנה אלא שתים בראשונה א' לשלישית וא' לחמישית ואכתי יקריב ברביעית ב' וכן בחמישית ג' אע"כ כמ"ש דלא מסתבר שירויחו ודו"ק:

(שם) השביעית יש לה ארבע יש להקשות וכו' כצ"ל ועיין במהרש"א עד אפילו חטאת א' לא וכו' ואח"כ נרשם בא"ד ובן זוגו וכו' כצ"ל:

שם) ד"ה גזירה וכו' כשמת א' מן הכהנים דאפילו את"ל וכו'. ע"ל (דף נ' ע"ב) ובת"י שם ע"א ד"ה ומאי נ"מ:

(שם) ת"י ד"ה קרבנות וכו' לחדשים אלו הואיל ולא פשעו וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה דתניא וכו' ופירש רבינו שמשון וכו' כצ"ל נ"ל:

דף ס"ו ע"א) רש"י ד"ה ואם נתעברה וכו' אלא שס"ד. לכאורה ליכא אלא שס"ג ח' עד יו"כ ומיו"כ ליו"כ שנ"ד ויום של יו"כ ונ"ל דר"ל דאפילו אם יהיו החדשים מלאים ויהי' בשנה שנ"ה ימים מ"מ טפי משס"ד לא יהי':

(שם) תוס' ד"ה אמר ר' ירמי' וכו' אחר לו וא' לביתו. ר"ל א' לו ולביתו וא' לכהנים וע"ש ברש"י:

(שם ע"ב) ת"י ד"ה אהא וכו' כלומר אהא כמותו שהי' וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה אבי אמו וכו' אבל וכו'. משמע להו מדלא מפרש אמו מישראל דמפרש דלאביו ואמו חדא הוא ור"ל אבי אמו (דף ס"ז ע"א) ד"ה תשעים וכו' אלכסונן שהן אלפיים ות"ת אמה וכו' כצ"ל:

(שם) גמרא יכולני לעשות אפילו שתי סוכות וכו'. וה"ה שיש להקשות לר"מ ולר' יהודה בלא עירוב מ"מ יכולין לעשות ה' סוכות אלא דאלעזר בנו משתעי בהדיה ומקשה לדידיה כנ"ל: