אשכולות הגפן צא

ביודין וענין רמיזהן בדרך ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שכפי מה שפועלין למטה בקדושת זווגיהון מוסיפין כח כביכול לזיוג שלמעלה ובזה יתפרש על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד לשון יעזב מלשון עזב תעזב היינו שיעזב ויסייע בתוספת כח כביכול לאביו ואמו שבזיוג העליון המכונים אבא ואמא ע"י ודבק באשתו והי' לבשר אחד בולד שנתאחדו בו למטה חלקי אב ואם גורם שגם למעלה נתאחדו אבא ואמא ולכן והי"ו לבש"ר אח"ד מנין אח"ד פעם א"ב א"ם שבענין זה יעזב את אביו ואת אמו למעלה כביכול שנעשו אחד בפעולתו ובהיות כי י' דאבא עילאה היא באיש שלמטה וה' דאמא עילאה היא' באשה שלמטה מרומז באיש ואשה הראשונים דאדם וחוה שעל ידם נכללו י"ק דאבא ואמא בכללות מנין אחד דהנה י' דאבא יש לה ה' צרופין א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י' וה' דאמא יש לה ג' צרופין א"ד ב"ג ה' וכאשר נעשו אדם וחוה אחד בולד ברמז והיו לבשר אחד והי"ו אח"ד מנין ול"ד מנין מ' יום של יצירתו נמצא חציו כ' לאדם וחציו כ' לחוה הרי אדם עם כ' מנין ה' פעמים אח"ד נגד ה' צרופין דאות י' דאבא שבאיש שנכללו באחד ע"י פעולתו, וחוה עם כ' מנין ג' פעמים אח"ד נגד ג' צרופין דאות ה' דאמא שבאשה שנכללו באחד ע"י פעולתה:

ובהיות שבזיוג איש ואשה נשלם זיוג העליון דאבא ואמא שכוונתו בתבת אחד מיחוד שמע ישראל לכן תנן תתן פטור מקריאת שמע לילה ראשונה שהיחוד דק"ש נשלם בעצם זווגי איש ואשה ומרומז לגבי כי יקח איש אשה חדשה נקי יהי' לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח מלות שנ"ה אח"ת ושוו"ח חושבן שלימות היחוד שמע ישראל יאי"א גם יש רמז היחוד בקדושין שעושין בטבעת הנה טבע"ת קדושי"ן חושבן שמ"ע ישרא"ל ומלות הר"י א"ת וקודש"ת ל"י בטבע"ת ז"ו רומזין מנין ד' אלקינו ד' בספל עליהם הבת אחד שנודע כי א"ח דאח"ד הם דכר וד' דאחד היא נוקבא וכן מלות הר"י א"ת שהם תואר לנוקבא מנינם כפל ד' דאחד על השמות ומלות מקודשת ל"י בטבע"ת ז"ו שהם תואר לחבור הנוקבא לדבר מנינם כפל א"ח דאחד על השמות ונשים כל היחוד וזהו שנאמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד דייקא שיושלם בזווגי איש ואשה סוד אחד:

והנה מייחס הכתוב קשור איש באשתו באמצעות מלת ודבק שבהכאת המלה בשני חצאין היינו ו"ד פעם ב"ק מנין אי"ש באשת"ו ובענין זה רימז אלקנה לחנה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים היינו הגם שלחנה אין ילדים ולא קיים אלקנה עמה מה שנאמר בתר ודבק באשתו והיו לבשר אחד ע"י הולד עכ"ז יספיק לה מה שקיים ענין קשור איש באשתו בתואר מלת ודבק בהכאת חצאין ו"ד מנין י' פעם ב"ק מנין בני"ם היינו אנכי טוב לך מעשרה בנים רצונו אנכי בעצמי שאני מקושר בך בענין ודבק טוב לך מענין רמז עשרה בנים. או ירמוז בדרך אחרת דהנה כשמקדש האיש לאשתו אומר לה הרי את מקודשת לי רומז מקודש"ת מנין נ' פעם טו"ב והוא רמז טו"ב פעם ל"ך היינו הלא אנכי טוב לך ואח"כ בקשור אי"ש באשת"ו נתוסף במנינם על מנין נוקודש"ת עוד י' פעמים טו"ב כנגד י' בנים והם נרמזין במנין מלות ע''ל כ"ן דפתח בי' קרא על חבור איש באשתו והיינו הלא אנכי טוב לך וגם מעשרה בנים בענין שאני בעצמי מקושר בך בחבור איש באשתו לחוד אע"פ שלא נתקיים בנו והיו לבשר אחד ע"י הולד עכ"פ גם בזה סגי לך לכן מה תבכי וגומר: