אשכולות הגפן פט

זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים פירשז"ל קשויו ניכר ומתגנה הנה אלו ב' טעמים יספיקו גם למה שהורע כחה מכחו דלו יהבינן דשבת ולה לא יהבינן דשבת והיינו לפי הנ"ל בענין בתולה נשאת שרמז נשאת עטרת לראשי שמות האבות והאמהות ולפי"ז כשנתהוה מרד ביניהם נפלה עטרת ראשם וירדו פלאים למטה ומרגישין האבות והאמהות הצער והנה במורד בה שצערה מעוט ויצרה רק מבפנים כן האבות והאמהות מרגישין צער מעוט רק מבפנים בתוכי שמותם מנין ו' פעמים יו"ם ליל"ה זמני סעודות של ו' ימי חול דיהבינן לה אולם במורדת שצערו מרובה ויצרו מבחוץ כן נתרבה הצער באבות ואמהות גם מבחוץ בסופי שמותם ג"כ העולים כמנין לילה וב' פעמים יום לכן נותנים לו גם ג' סעודות אחת בלילה ושתים ביום דשבת:

ואמנם בזווגי איש ואשה נקט התנא ב' לשונות קנין וקדושין האשה נקנית האיש מקדש ששניהם נמצאו בפסוק אחד ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו וקדשו נתייחס בלשון זכר לכן תנא האיש מקדש וקנתה נתייחס בלשון נקבה לכן תנא האשה נקנית והנה נרמז בר"ת "האשה ''נקנית אתוון ה"ן ובר"ת "האיש ''מקדש אתוון ה"ס ושניהם מרמזין בזיוג הראשון שנאמר ויבאה אל האדם מלות ויבא"ה א"ל חושבן ה"ן הרמוז בדידה לגבי האשה נקנית ושוב מלת האד"ם זולת ה' הידוע חושבן ה"ס הרמוז בדידי' לגבי האיש מקדש ונודע בסוד הן הם יודו כי ג' צרופין למנין י"ק מנין הם וה' צרופין למנין ו"ק מנין הן והנה י"ק פעם י"ק מנין רכ"ה ובג' צרופין עולין תרע"ה וכללות ו"ק פעם ו"ק מנין קכ"א ובה' צרופי עולין תר"ה גם יחד תרע"ה ותר"ה נרמזין בברכת זיוג הראשון פר"ו ורב"ו ומלא"ו א"ת האר"ץ חושבן דדין:

ואמנם נקט ברישא זיוג ו"ק ברמז ה"ן דהאשה נקנית ולבתר נקט זיוג י"ק ברמז ה"ס דהאיש מקדש הורה לנו שזווגי ישראל בקדושה נתעלו לזווגי אותיות שם המיוחד ועולין ממטה למעלה בתחלה לזיוג תחתון באתוון ו"ק ואח"כ לזיוג עליון באתוון י"ק וכן בשיה"ש שבחו של הקב"ה ממעלה למטה ושבחן של ישראל ממטה למעלה והנה זיוג ו"ק הוא בחי' אח ואחות וזיוג י"ק בחי' איש ואשה ובזה ניחא מה שאמר אברהם בתחלה על שרה אחותי רימז על מה שנתעלה בתחלה לזיוג ו"ק דאח ואחות ולבסוף הרגיש אבימלך שאשתו הוא וגם יצחק אמר בתחלה על דבקה אחותי ולבסוף נתודע לאבימלך שהיא אשתו והיינו שהאמת כן הוא שתחלת הזיוג בבחי' דכר ונוקבא שבתואר אח ואחות באתוון ו"ק ואח"כ נתעלה הזיוג בבחי' איש ואשה בבחי' י"ק שביניהם ולפי שבחי' י"ק הם הנסתרות ובחי' ו"ק הם הנגלות לכן גלו אברהם ויצחק רק זיוג דאח ואחות והעלימו זיוג דאיש ואשה וגם יעקב כשהלך בשביל זווגו אחר שהובטח בשמירה ונשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת נאמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם רומז רגליו בדרגא תתאה דזיוג תחתון סוד ז"ה זכר"י במנין רגלי"ו וכאשר התחיל יעקב ליכנס בהן התנשא מהן בתואר וישא יעקב רגליו והתעלותו במלות ויל"ך ארצ"ה מנין ז"ה שמ"י והיינו בני קדם שהוא בדרגא עילאה דזיוג עליון כנ"ל ברמז האשה נקנית ברישא ולבתר האיש מקדש ושוב בעצם זווגו של יעקב בד' נשיו רח"ל לא"ה בלה"ה אלפ"ה מרמזין מנין לד"ר ד"ר הנאמר גבי זה זכרי דזיוג תחתון ולבסוף נפרטו בהשלמת המטה ו' בני לאה כנגד ו' בנים משאר ג' נשיו ב' בני רחל ב' בני בלהה ב' בני זלפה ובזה יתחברו לו' זוגות דהיינו ב' זוגות ראשונות הם ב' פעמים