אשכולות הגפן פח

ששם עיני שניהם צופיות להזדווג ולגבי תמר יתייחס תואר נקנית ולגבי יהודה יתייחס תואר מקדש ובצרוף תמ"ר נקני"ת יהוד"ה מקד"ש נשלם חושבן שמות האבות אמהות שבררו זווגיהון להעמיד מלכי ישראל מעין שבררו זרע ישראל וכן נאמר היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו ובזה יפה נדרש בפתח עינים בפתחו של אברהם שכל עינים מצפים לראותו היינו כענין הביטו אל אברהם אביכם מענין הבט הנאמר לאברהם על הזרע ושם נאמר ויחשבה לו צדקה וכן ביהודה נאמר צדקה ממני והנה בפשטות יש לכוון סיוע זיווגי האבות והאמהות לגבי האשה נקנית ולגבי האיש מקדש דהנה לגבי האשה נקנית בג' דרכים בכסף בשטר ובביאת בכסף היינו זיוג אברהם ושרה שהוכשרו בכסף שאמר אבימלך לשרה הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת ובשטר היינו זיוג יצחק ורבקה שנאמר בשליחות אליעזר וכל טוב אדניו בידו פירש"י ז"ל שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם ובביאה היינו זיוג יעקב עם רחל ולאה שאמר יעקב הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אלי' וכן יש לכוונם לגבי האיש מקדש בו ובשלוחו בו היינו זיוגי אברהם ושרה יעקב ורחל ולאה נעשה בתם בעצמם ובשלוחו היינו זיוג יצחק ורבקה נעשה בשליחות אליעזר:

ויש לכוון עוד סיוע זיוגי האבות והאמהות להכשיר זיוגי ישראל בענין דתנן בתולה נשאת ליום הרביעי ומפרשינן לה בגמ' שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים א' בשבת ב' בשבת ג' בשבת ובד' כונסה מבואר מזה שג' ימי אב"ג מכינים לכניסה של יום ד' וכן יום אחד יום שני יום שלישי בכללות שלשתן חושבן בתול"ה נשא"ת שהם מכינים לה בתקנת שקדו ולענינינו ג' ימי אב"ג רומזין מדות האבות בז' ימי הבנין ועם האבות נתרבו גם האמהות הם ודאי מסייעין לזווגי ישראל ומכינים ליום ד' דבתולה נשאת ואמנם ירמוז בתולה נשאת היינו בתולת ישראל נשאת עטרת לראשי אבות ואמהות כטעם עטרת חלם בני בנים והיינו ודאי בזיוגיהון להוליד בנים כענין וראה בכיס לבניך וכן רמוז במלת נשאית חושבן ראשי שמות "אברהם ''יצחק ''יעקב "שרה "רבקה רחל "לאה ועל ענין זה יבואר נמי מה שאמרו בגמרא שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימי אב"ג דהנה ז' ימי הבנין כנגד ז' תבות דפסוק בראשית הרי ימי אב"ג נגד ג' תבות בראשית ברא אלקים תמצא כי ראש וסוף בראשי"ת אתוון ב"ת וראש וסוף בר"א אתוון א"ב וראש וסוף אלקי"ם אתוון א"ם הרי בת תחלה וראש לאב ואם ענין בתולה נשאת הנ"ל שנשאת עטרה לראשי אבות ואמהות וזה נרמז בתוכי תבות בראשית ברא אלקים אתוון ראש"י ר' לה"י רווחת אות ה' על הבת היינו בתולת ישראל ואתוון דאשתארו הם ממש ראשי שמות האבות והאמהות שבתולה נשאת עטרה לראשם כנ"ל. בענין זה יבואר הא דתנן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה כנגד ז' ימי השבת והמורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה כנגד ו' ימי החול ובגמרא מ"ש איהו דיהבינן לי' דשבת משום דמפחית קפחית ולא מיחזי כשכר שבת ומ"ש איהי דלא יהבינן לה דשבת משום דאוסיפי קא מוספית ומיחזי כשכר שבת, הנה הגם שניתן טעמא למילתא יש בזה עוד בדרך בתר עניא אזלא עניותא דהלח מצינו שהורע כחה מכחו גם במילתא אחריתא דתנן שהמורד נותן חצי טרפעיק ליום והמורדת נותנת טרפעיק ואמרינן עלה בגמרא מה בין מורד למורדת צא ולמד משוק של זונות מי שובר את מי פירש"י ז"ל הוי אומר האיש שוכר את האשה ש''מ צערו מרובה ד"א