אשכולות הגפן עד

בו כו', אמר הקב"ה יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בה מקודם הה"ד ויהי הגשם על הארץ וגו' ועולה יפה בזה מה שרמזתי לעיל בפרענות המבול כ"ב אתוון וה' מוצאות הפה והיינו לפי שלא קלסו בהן להקב"ה חזרו המים במקומן שהיו מקלסין להקב"ה הגם שאין להם פה לדבר:

והנה בלעם שבא על ישראל בכח הפת לקללן ונשתבח בעצמו ויודע דעת עליון נמצא שבא מכח נפש חי' שבאדם המעולה מנפש חי' דבהמה בתוספת דעה ודבור ובזה בא למשול על בהמתו שמנעתו בדרך והכה אותה במקל ולבסוף ירד ממעלתו ונתעלה בהמתו עליו נגד דעת שנשתבח וידע דעת עליון אפילו דעת בהמתו לא ידע ונגד דבור שבא לקלל בפה נפתח פי האתון והוכיחתו בדברים והוא לא יכול להשיבה וזהו מאמר המלאך לבלעם כי עתה גם ארכה הרגתי ואותה החייתי רצונו גם לשון רבוי אשר אתכה במשמעות נפש חי' דא ים שמרובה על נפש חי' דבהמה זה הרגתי עתה שנתמעט דעה ודבור שלך ועל מעוט תואר נפש חי' שלו שייך לשון הרגתי ואותה החייתי כי עתה נתוסף תואר נפש חי של בהמה בדעה ודבור ואמנם רש"י ז"ל פירש שהרגתי גם אתנה ואותה החייתי ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה הרגתי' שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יבול להשיב שחס המקום על כבוד הבריות יבואר שחס על כבוד בריאת האדם בנפש חי' המעולה מנפש חי' דבהמה ברוח ממללא ויראו שנשתנה מדה זו באתונו של בלעם בשביל זה הרגה ובענין זה אימא נמי שבעצם פתיחת פה האתון חס על כבוד הבריות שלא נשלם בה נפש חי' שבאדם בשלימות הדבור של ה' מוצאות הפה דהנה בכל דברי האתון נמצאין מכל ה' מוצאות הפה רק שנחסר אות אחת לשלימות כל מוצא פה דהיינו שנחסר אות ח' מאחה"ע ואות פ' מבומף ואות ק' מגיכק ואות ט' מדטלכת ואות צ' מזסשרץ והנה מצינו שתפלה עושה מחצה שהתפלה נחשבת אצל הקב"ה לשנות חצי גזרתו באופן שישאר כנגדו קיים עכ"פ חצי גזרתו וכן בזה כאשר חס הקב"ה על כבוד הבריות לקיים גזרתו כמעשה בראשית שיהי' נפש חי' דאדם מעולה מנפש חי' דבהמה ברוח ממללא בה' מוצאות הפה אלא בשביל חשיבתן ש ישראל אצל הקב"ה נשתנה גזרתו ונפתח פי האתון להכניע את בלעם שתלך לקללן הועיל חשיבותן רק לשנות חצי גזרתו באופן שישאר עדיין חצי גזרתו קיים ועומד כנגד חצי שנשתנה לכן כאשר נצמא בדברי האתון מת' מוצאות הפה זולת אותיות יחידות שנחסר לכל מוצאות והאותיות הנמצאין הם מנין אלף ר"ח ובהם נשתנה גזרתו מן הבריאה לעומת זה נשארה קיימת גזרתו באותיות החסרים באתוון לשלימות המוצאות אתוון חטפצק במלואן חי"ת טי"ת פ"א צד"י קו"ף ג"כ מנין אלף ר"ח ואמנם פשוטי אלו ה' אתוון מנינם רפ"ז נרמזין בתוספת מנין אתו"ן על מנין מק"ל שבו הכה בלעם אותה וזה עצמו הי' חלישת כחו של בלעם בפה שהרי הוצרך מק"ל לאתון כעין שפירשז"ל גבי לו יש יחרב בידי ולעומת מנין רפ"ז המרובה באתון על מקלו של בלעם שהורה חלישת כחו בפה נחסר מנין זה בפה האתון שנפתח להחליש פי בלעם והנה נאמר תקעו בחדש שופר וגו' שבקול השופר אין מוצאות הפה של הדבור והוא דוגמת פה הבהמה המוציאה קול בלא דבור ויקשה על זה דיותר טוב הי' להשמיע קול בפה האדם בעצמו שיש בו ג"כ דבור בה' מוצאות הפה ואולי על זה כוונו רז"ל באומרם אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל בר"ה כדי שאזכור לכם עקדת יצחק ואילו היינו שבשביל זה בחר בקול מפה השופר שהוא