אשכולות הגפן עג

ואמנם הי' מכירת יוסף בסיבת החלומות שספר לאביו כנאמר שם הנה בעל החלומות הלזה בא והרי בחלום א' והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה מלות בתו"ך השד"ה חושבן כפל שמאל דלשון אפיו ובתוכן זרק נשמת חיים דימין ונשלם יווי"ן עם כפל שמא"ל במנין י"ב פעמים אל"ם די"ב בנים דהיינו והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה דווקא ושוב אמר והנה קמה אלמתי וגם נצבה ב' תוארים ''קמה "וגם "נצבה ר"ת קנ"ו רומז מנין אדם במספר הקדמי הנ"ל למנין יוס"ף ותוארי קמה וגם נצבה לענין שהעמיד גולמו של אדם מן הארץ ועד הרקיע שמבואר לעיל שזה רמז על מדת יוסף הצדיק דאחיד בשמיא וארעא ושוב בחלום השני והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי הרי שמ"ש יר"ח חושבן כפל חל"ק אר"ץ דרבוי באפיו וי"א פעמים כוכ"ב חושב"ן חל"ק שמי"ם דנשמת חיים כנ"ל:

ויהי האדם לנפש חי' פירש"י ז"ל אף בהמה וחי' נקראו נפש חי' אך זו של אדם חי' שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור נמצא כי בלשנא דקרא מותר האדם מן הבהמה אין שהרי נפש חי' הנאמר באדם נאמר גם בבהמה והיינו מי יודע רוח בני אדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה היינו כי כשם שיש לתלות עלוי בנפש חי' דאדם המתורגם רוח ממללא היינו רוח בני אדם העולה היא למעלה וירידה בנפש חי' דבהמה שהיא רוח בלתי ממללא היינו ורוח הבהמה היורדת היא למטה כן נמי נוכל לפרש בהיפך לישנא דקרא והיינו כי עלוי האדם מן הבהמה למשול בה הוא רק בזמן שזוכה אבל אם לא זכה ח"ו נסתלק עילתו וניתנה לבהמה להיות מושלת בו ואז בני אדם נמשל כבהמות נדמו הנאמר בחטא דור המבול שהופקרו למאכל חיות רעות והי' ירידת נפש חי' דאדם שהי' בעלוי בתואר רוח ממללא בכ"ב אתוון היוצאין מן ה' מקומות שבפה האדם ובשביל כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ נאמר בתרי' והנני משחיתם את הארץ והשחתת כל בשר הוא ודאי בפגם מוצאות הפה כי רוע פה מחטיא את הבשר כנאמר אל תתן את פיך לחטוא את בשרך ולכן נרמז במלות משחית"ם א"ת האר"ץ מנין כ"ב אתוון שבפה מן א' עד ת' ונאמר אח"כ במבול והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים נרמז במלות ההרי"ם הגבהי"ם אש"ר תח"ת כ"ל השמי"ם תחת הר"ת אתוון ה' גשחל"ש רומז על שפגמו בה' מוצאות שסימנם גשחל"ש ר"ת "גרון "שפתים "חך "לשון "שנים ונאמר חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים הרי ט"ו פעמים אמ"ה מנין ה' פעמים מוצ"א שבפה עם כללות ה' שלהם כאשר נרמזין קודם בפרטותן עם כללות ה' שלהם וכן עצם תגבורת מי"ם רומז על מנין פ"ה עם כלל ה' מוצאות שבו וכל מוצ"א נוסף על מנין פ"ה במנין נ"ב וא"כ בה' מוצאות הפה נוסף ה' פעמים נ"ב והיינו דסיים ויכסו ההרים מלת ההרי"ם מנין ה' פעמים נ"ב ואולם לנח נעשה הגנה מן המבול ונאמר לו עשה לך תבת עצי גפר עש"ה ל"ך מנין ה' פעמים פ"ה עצ"י גפ"ר מנין נפ"ש חי"ה היינו שלא נפגם בו נפש חיה דאדם לרוח ממללא בה' מקומות שבפה הנ"ל:

ובב"ר על פסוק יקוו המים אית' מתחלת ברייתו של עולם לא הי' קלוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים אדירים משברי ים ומה הי' אומרים אדיר במרום ד' אמר הקב"ה מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דבור והרי הן מקלסין אותי כשאברא אדם עאכ"ו עמד דור המבול ומרד