אשכולות הגפן מו

ובענין זה יבואר מה שנאמר כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא אין המכוון שאפילו אדם צדיק בארץ אינו בלא חטא דא"כ הי' שייך לומר כי ארם צדיק אין בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וחלילה לומר כן דהלא נאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ונדרש טוב אדם ויקשה מה טובי' דאדם אם אינו נמלט מן החטא ועם הנ"ל יבואר שפיר דבאמת באדם מרומז ב' סוגי אנשים עם ב' סוגי מעשים היינו שיצאו ממנו אנשים צדיקי' המסגלי' מעשי' טובים וגם יצאו ממנו אנשים רשעי' המסגלי' מעשי' רעי' ומה שנאמר וירא אלקים וגומר והנה טוב אדם אין המכוון שכל מין אדם הוא טוב דא"כ לא הי' שום אדם חוטא אלא המכוון כמו שבתחלת בריאת האדם השגיח רק על הצדיקי' י' ולא על הרשעי' כנ"ל כן וירא וגומר והנה טוב אדם הי' השגחתו באדם שטוב לפניו היינו צדיק כנאמר אמרו צדיק כי טוב ובאמת הוא נמלט מן החטא אבל אין שם אדם ביחוד לצדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא לפי שכלול בו גם רשעי' החטאי' והיינו שעור לשון הכתוב כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי בארץ מרומז אנשי' רשעי' צדיקי' ששני הכתות כלולין באדם כנ"ל:

והנה אמר קהלת האלקים עשה את האדם ישר הוא מענין שנאמר וירא אלקי' אח כל אשר עשה והנה טוב מאד דהיינו טוב אדם ובזה יפה נדרש כי אדם אתם אתם קרויין אדם ולא האומות היינו כי מאחר שנאמר תואר טוב על שם אדם ותואר ישר על שם ארם אין ליחסו רק על ישראל שתקפיד בהם בועשית הישר והטוב ושאר האומות שאין מקפידין על ועשית הישר והטוב אין ליחסן בשם אדם ועל זה יש לכוון מה שנאמר טוב וישר ד' על כן יורה חטאי' בדרך היינו לפי שגם אם חטא ישראל הוא הנקרא אדם שנתייחס להשם ב"ה בתוארי טוב וישר על כן יורה חטאי' בדרך תשובה לסלק מהם החטאי' שגנאי הוא לפניו אם ימצא בהם אחיזה לחטאים ועכ"פ התיחסות האדם למקום בטוב וישר הוא בענין ששלימות האדם בשס"ה גידי' ורמ"ח אברי' נתכונן על צד קיום שס"ה מצות לא תעשה ורמ"ח מצות עשה ואם יפגום באיזה מצוה מהם יגיע הפגם לאבר או לגיד היונק מאותו מצוה ובענין זה ישראל דווקא קרויין אדם שהם נצטוו באלו המצות והנה כל מצוה משס"ה ל''ת הידוע במנין שמי עם י"ה הנסתרות מתייחסת לפרט כל גיד שבאדם במנין שס"ה ובזה מנין ג''ד בהסתר מלגו במנין עצו"ה שנוסף עליו במנין קכ"ד וכל מצוה מרמ"ח עשין הידוע במנין זכרי עם ו"ה הנגלות מתיחסת לפרט כל אבר שבאדם במנין רמ"ח ובזה מנין אב"ר בגלוי מלבר על מנין מפו"ה שנוסף עליו במנין ס"ב ונודע שמנין ו"ק נכלל גם בי"ק במלוי שלו באות א'. ובזה גם במצוה דלא תעשה של י"ה נכלל מצוה דעשה של ו"ה ומרומז בשבח "כי ''בו "ישמח "לבנו הר"ח חושבו ס"ב הנוסף מלבר באבר על מצוה דעשה ולבתר "כי "בשם "קדשו ''בטחנו הר"ת חושבן קכ"ד הנוסף מלגו במצוה דל"ת על גיד ושוב בס"ת כ"י בש''ם קדש''ו בטחנ''ו רמוז מנין ס"ב הנוסף מלבר באבר על מצוה דעשה הכלולה במצוה דל"ת. ובזה ישתוה מנין כפל ס"ב דעשה למנין קכ"ד המיוחד בלא תעשה וצד השוה שבהן הורה ענין התקשרות גידים ואברי' באדם. ויש בזה גם פנים לומר בהיפוך כי גיד שהוא מלגו במנין מצוה דל"ת שנוספה עליו במנין קכ"ד ולפי שכלול בה גם מצות דעשה לכן יתחשב לגבי גיד תוספת כפל קכ"ד דכפל מצוה רומזין חושבן אב"ר אד"ם להורות קשור גיד באבר אדם ואבר שהוא מלבר על מנין מצוה יחידית דעשה שנוסף במנין ס"ב רומז חושבן גי"ד אד"ם להורות