אשכולות הגפן קלה

לבני ישראל מקדים אמירה רכה לנקבות ולבתר דברים קשים כגידין לזכרים וכן בהתחלקותן מקרים אלה יעמדו לברך את העם מצד קדימת אמירה רכה לנקבות ויהיו ג"כ אלו ו' מבחי' נוקבא בו' צרופי שם חו"ה עם מנין א"ם כ"ל ח"י לכל צרוף ממש חושבן לבר"ך א"ת הע"ם ולבתר ואלה יעמדו על הקללה מצד איחור דברים קשין לזכרים ויהיו ג"כ אלו ו' מבחי' דכר בו' צרופי שם אד"ם ממש חושבן ע"ל הקלל"ה להמתיקה:

והנה אחר שברך יעקב לי"ב בניו נאמר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש אשר כברכתו ברך אתם הרי כפל בהם הברכה בתחלה ויברך אתם ולבסוף ברך אתם רמוז בזה שהמשיך אביהם בתחלה ברכה על ראשי שמותם שנכנסין בהן ולבסוף המשיך אביהם ברכה על סופי שמותם שיוצאין בהן לקיים בהם ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך וכבר נודע ממדרש רז"ל בטעם התחלת בראשית באות ב' שהיא לשון ברוך ולא פתח באות א' שהיא לשון ארור הנה כן בשמות י"ב בנים ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן דן נפתלי גד אשר יוסף בנימין הרי ראשי שמותם מנין תרכ"ז וסופי שמותם מנין תשנ"ט ולכן כשבא אביהם להמשיך לשון ברוך על ראשי וסופי שמות י"ב בניו עשה בהם סימן שלא לחשבן בפעם א' להוציאן מכלל א' דלשון ארור וחשבן ב' פעמים להכניסן בכלל ב' דלשון ברוך ועל זה רומז וזא"ת אש"ר דב"ר לה"ם אביה"ם חושבן ב' פעמים תרכ"ז דראשי שמותם ובזה נכללו בלשון ברוך והיינו דסיים ויברך אותם דייקא היינו אות שבראש שם כל אחד מי"ב בנים ושוב אי"ש אש"ר כברכת"ו בצירוף מנין אביה"ם האמור קודם דקאי גם על זה שממנו נתברכו איש אשר כברכתו ביחד חושבן ב' פעמים תשנ"ט דסופי שמותם, ובזה נכללו בלשון ברוך והיינו דסיים ברך אותם דייקא היינו אות שבסוף שם כל אחד מי"ב בנים:

ואמנם יבואר עוד כפל הברכה לי"ב בנים בתחלה נאמר ויברך אתם ולבסוף נאמר ברך אתם כלפי שהיו שמות י"ב בנים על החשן ועל האפוד ובחשן היו כל י"ב בנים קבועים במקום א' על לב אהרן ובאפוד נתחלקו י"ב בנים והיו קבועים בב' מקומות על ב' כתפיו ו' בכל כתף ובענין זה יבוארו הכתובים בפ' תצוה ונשא אהרן את שמותם לפני ד' על שתי כתפיו לזכרן ושוב נאמר ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו וגו' לזכרן לפני ד' וגו' ואיכא למידק בהן תרתי חדא דבאפוד נאמר ונשא אהרן את שמותם בסתם ובחשן מפרש ונשא אהרן את שמות בני ישראל ואידך דבאפוד מקדים לפני ד' והדר מפרש המקומות שנשא על שתי כתפיו ובחשן מקדים לפרש המקום שנשא על לבו והדר אמר לפני ד' ותרויהון יתישבו בענין אחד דהנה באפוד נתחלקו י"ב בני ישראל לחצאין ונשא אותם בב' מקומות על ב' כתפיו וא"כ בכל מקום לא נשא רק מקצת שמותם ולא כל שמות בני ישראל לכן אמר סתם שמותם דמשמע אפילו מקצתם ולא אמר שמות בני ישראל דמשמע כולם דווקא ואלו הי' מפרש תחלה ב' מקומות שלהם על שתי כתפיו והדר אמר לפני ד' הי' אפשר לטעות דמקצתן לא חשיבי להתייחס לפני ד' עד שיצטרפו משני המקומות כולם כאחד לכן הקדים לפני ד' קודם שפרש שני המקומות להורות שגם מקצת השמות חשיבי להתייחס לפני ד' משא"כ בחשן שהיו כל שמות בני ישראל במקום אחד על לבו פרש מקום שלהם והדר אמר לפני ד' שאין לטעות בהם וכבר נודע כי הכאת ד' אותיות הוי' חושבן מקום ובזה יבואר כי מה שנקבעו באפוד שני חצאי השמות בשני מקומות על שתי כתפיו זה הורה שכל