אשכולות הגפן יב

מבואר מזה כי ו' ימי המעשה נחלקין לכפל ג' כי ג' ימי אב"ג בתחלה א' הוא כלל עליונים ותחתונים ולבתר פרטותן בימי ב"ג ג' ימי דה"ו בתתילה ימי ד"ה הם פרטי עליונים ותחתונים ולבתר כללותן ביום ו'. והנה נדרש שו ז' הבלים דקהלת נגד ז' ימי בראשית הרי בתתלה הבל הבלים נגד ג' ימי אב"ג היינו הבל כלל דיום א' הבלים פרטי ימי ב"ג ולבתר הבל הבלים נגד ג' ימי דה"ו היינו הבל כלל דיום ו' הבלים פרטי ימי ד"ה. ולפי מה דאמרינן שג' ימי דה"ו נחשבו קמי שבתא וג' ימי אב"ג נחשבו בתר שבתא נמצאו שביום א' סמוך לשבת מלאחריו שבו מאחרין לצאת מן השבת ויום ו' סמוך לשבת מלפניו שבו ממהרין לבוא אל השבת שצריך להוסיף מחול על הקודש בביאתו ובצאתו ומפני מעלת השבת המתאחז בהן קנו שניהם מעלת הכלל שבכל אחד מהן דוגמת הכל הבל הנאמר כנגד יום ז' דלשון הכל שבו רומז ג"כ כללות עליונים ותחתונים כטעם דאיתא בזוה"ק כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין ובזה ניחא דבכפל הבל הבלים הקדים כלל לפרטים גם בימי דה"ו שהכלל לאחר הפרטים דהיינו יום ו' אחר ימי ד"ה עכ"ז הקדימו מפני כבוד השבת שבסמוך אליו ומוסיפין ממנו על הקודש ועכ"פ כלל דיום א' בתואר אב וב' פרטים דימי ב"ג בתואר בנים וכן נמי כלל דיום ו' בתואר אב וב' פרטים דימי ד"ה בתואר בנים והרי יש בהם ב' אבות ולכל אב. ב' בנים וכן נמי בו' תבות ברא אלקים את השמים ואת הארץ הרי אלקים תואר בעל הפועל ומלת ברא תואר פעולתו הם ב' אבות המולידין מה שנפעל דהיינו השמים עם הארץ הם ב' בנים ושוב את דלגבי השמים ואת דלגבי הארץ לרבות תולדותם הרי עוד ב' בנים ונשלמו ב' אבות וכפל ב' בנים ואמנם בב' אבות נחשב בעל הפועל אב וזקן לאב דפעולתו וכפל ב' בנים הנפעלין השמים עם הארץ נחשבו בנים פשוטים יתייחסו עם אב פשיט דפעולת תואר ברא כענין ותפארת בנים אבותם ושוב תולדותיהן את ואת נחשבו בני בנים יתייחסו עם אב זקן דבעל הפועל תואר אלקים בענין עטרת זקנים בני בנים והוא הנרצה לתחלת ענינינו, דהנה בהצטרף בר"א עם השמי"ם האר"ץ יעלו שלשתן ג' פעמים רחמי"ם לכלל עם ב' פרטים דימי אב"ג ושוב בהצטרף אלקי"ם עם א"ת וא"ת יעלו שלשתן ג' פעמים רחמי"ם לכלל עם ב' פרטים דימי דה"ו הרי מרומז בהם שתוף הרחמים לקומת כל ו' ימי המעשה:

ובענין ו' ימי המעשה שנאמר בכל יום ויהי ערב ויהי בקר שהם חלקי לילה ויום יבואר דהנה באלו ו' ימים נשלמו י' מאמרות שבהם נברא העולם שהם סוד עשר ספירות. ונודע שהדעת אינו במנין הספירות והוא נעלם בקיבוץ הארות ע"ס ובענין מעשה בראשית איתא בב"ר דלב"ש הי' מחשבה בלילה ומעשה ביום ויש לכוון בדבריהם דיש לייחס כסוי הלילה להעלם המחשבה וברור היום לגלוי המעשה. ובענין דילן יתכן כי כסוי הלילה בסוד דעת הנעלם בקבוץ הארות ע"ס וברור היום בסוד גלוי י' ספירות בי' מאמרות ואמרינן בראשית נמי מאמר:

הוא והוא מאמר הראשון ונאמר בו את השמים ואת הארץ ונודע בראשי התבות אהו"ה שם הדעת והוא ודאי יתייחס לתחלת י' מאמרות די' ספירות שהדעת נעלם בקבוץ כולן שנשלמו בי' מאמרות שבששת ימים ובכולן יתייחס שם הדעת שבמלות את השמים ואת הארץ בטעם כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ ובמלות עש"ה ד' רמוז חשבון א"ת שממנו מתחיל רמז שם הדעת שהוא בקומת כל ו' ימים די' מאמרות ואמנם שם הדעת מתחיל באות א' שבראש תבת א"ת