אשכולות הגפן קא

לדת ו' בנים ובת בזיוג יעקב עם לאה שבאה אליו ע"י רמאות לבן והי' זה בדרך ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו כאשר דואגת לאה שלא תפול בגורלו של עשו לפי שהיו אומרים שני בנות ללבן ושני בנים לרבקה הגדולה לגדול והקטנה לקטן השלים לה לבן רצונה והביאה ברמאות ליעקב בלילה להוליד ממנה אלו ז' עדות ולפי שלדתן בדומה לנתיבות פליאות דחכמה שהם ל"ב ולשערים דבינה שהם נ' באה גם היא ברמז שם לב"ן ל"ב עם ן' ולפי שהיתה לאה בחלקו של עשו ויצאה מחלקו ברמאות לבן בלילה לכן נאמר אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל שנצא גם אנחנו מחלקו של עשו כמו שיצאה לאה ממנו בלילה והיינו לשון אלי קרא דמצינו לשון אלי אמרה לאה על זווגה עם יעקב כמו ילוה אישי אלי וכן אלי תבוא כי שכר שכרתיך ומרומז במלת משעי"ר מנין ד' קנ"ה דנוקבא שיצאה תחלה ומלות שמ"ר מ"ה מליל"ה שמ"ר מ"ה מלי"ל מנין א"ח פעם קנ"ה דדכר שיצא אחריו ולענינינו מרמזין זה בנוסח הקדושין מתחיל בתואר האשה הר"י א"ת מנין תרט"ז שמשלים לאות ד' דנוקבא מנין ד' פעמים קנ"ה דבינה שמולידה האשה בדומה לה ושוב בא התואר לאיש מקודש"ת ל"י בטבע"ת ז"ו מנין אלף שפ"ו שמשלים לאתוון א"ח דדכר מנין א"ח פעם קנ"ה דחכמה שמוליד האיש בדומה לו:

ועצם ב' פעמים קנ"ה דאיש ואשה מרומזין במנין י"ש שבתוכי שמותן ומזריעין מתוכיותן ונעשו לבשר אחד בסוד יברזל "בברזל ''יחד ''ואיש "יחד 'פני ''רעהו הר"ת מנין י"ש ובברכת חתנים אמרינן שמח תשמח רעים האהובים מרומז בס"ת ברז"ל בברז"ל יח"ד מנין אהובי"ם ובס"ת ואי"ש יח"ד פנ"י רעה"ו מנין רעי"ם ומרומז גם בשמות אד"ם חו"ה מנין אהובי"ם וה' צרופין שונים שיש לשניהם מנין רעי"ם וכן ביחוס שניהם לבחי' זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר רומז רעי"ם מנין ר"ת ''זה ''שמי "וזה ''זכרי ורומז אהובי"ם מנין ר"ת "לעלם ''לדר "דר ועל ענין זה יש לכוון מה שהי' בתחלה השקל משקל ש"כ שערים כמנין ר"ת ''זה ''שמי ''וזה ''זכרי ובבית שני הוסיפו עליו שתות עוד ס"ד שערים מנין ר"ת "לעלם ''לדר ''דר להשלים רמז רעים אהובים הנ"ל ועל ענין זה אמרה רות שש השערים האלה נתן לי רימזה בזה ענין שעתידה להזדווג בבעז שיהי' רעים אהובים כרמז שש השערים היינו תוספת שתות על השערים דשקל ולפי שרמיזתן בראשי מלות זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר בזה תמצא שלימות אלו המלות במנין ש"ש השערי"ם:

והנה כל ו' צרופי אדם וחוה חושבן תוארי זכ"ר ונקב"ה שנתייחסו בהם, והנה בכללות שמות אדם וחוה זב"ז דהיינו חו"ה פעם אד"ם מנין תחנ"ה בסוד האשה אשר נתת"ה עמדי וא"כ בו' צרופין דאדם וחוה נשלם בכללותן זב"ז ו' פעמים תתנ"ה רווחין ממש מנין ו' צרופין דתואר זכ"ר עם כ"ד צרופין דתואר נקב"ה וכן ממש חושבן י' פעמים חת''ן כל"ה דילפינן שברכתן בעשרה מדכתיב ויקח בעז עשרה אנשים:

והנה. אדם וחוה היו חתן וכלה הראשונים ומרומז גבי ויבאה אל האדם ויאמר האדם זאת הפעם שנדרש במנין ויבאה שקשטה בכ"ד קשוטי כלה ואז נתקררה דעתו של החתן בה ויאמר האדם זאת הפעם הרי מלות ויבא"ה א''ל מנין כל"ה ומלות האד"ם זא"ת מנין חת"ן ולפי מה דאמרינן שבראו דו פרצופין ואח"כ חלקו שהרי כבר נאמר למעלה זכר ונקבה ברא אתם א"כ היו גם מתחלה חתן וכלה כאחד באדם וע"ז אמר לא טוב היות האדם לבדו היינו לא טוב היות חתן וכלה מתאחדין באדם לבדו וסימן לדבר היו"ת האד"ם לבד"ו מנין חת"ן כל"ה וראה