דברי צבי לג

הגשם וכן כתב מג"א בס"ק ז' כשנכנס להתפלל אפי' כוון ג"כ לקצר דרכו שרי

שם מג"א ס"ק י"ב התנו כו' דדוקא בבבל כו'. וקשיא לי דתוס' מגילה דף כ"ח ע"ב ד"ה בתי כו' דוקא לאותן שבבבל מהני תנאי כו' אבל לאותן שבארץ ישראל לא מהני תנאי כו' ולדברי מג"א הי' לתו' לחלק בין בהכ"נ בבבל לשאר ארצות דבהנהו בעי התנה בפירוש

קנב. מג"א ס"ק א' שמא כו' כ"מ בגמרא. המח"ש פי' דלפי גרסתנו בגמ' ב"ב דף ג' ע"ב דאיכא בהכ"נ אחרת משמע דלמ"ד משום פשיעותא אפי' איכא בהכ"נ אחרת אסור ופי' דחוק דכיון דלגירסת הרי"ף והרא"ש דאיכא דוכתא לצלויי משמע דמותר באיכא בהכ"נ אחר א"כ האיך כתב המג"א כ"מ בגמ' דהא לגירסת הרי"ף והרא"ש לא משמע כן ולפענ"ד נר' שכונת המג"א שמוכח בגמ' דאפי' למ"ד משום צלויי נמי אינו מותר אלא בדאיכא בהכ"נ אחרת אבל מקום עראי לצלויי לא מהני דשמא יתבטל ואפי' להרי"ף והרא"ש דגרסי איכא דוכתא לצלויי נמי היינו בהכ"נ דא"א דלמ"ד משום צלויי מקום עראי סגי אמאי אמר רב חסדא לא לסתור בהכ"נ עד דבני בהכ"נ לימא דלא ליסתר בהכ"נ עד דמכין מקום עראי להתפלל א"ו דמקום עראי להתפלל לכ"ע לא מהני ופלוגתי' דאיכא בהכ"נ אחר ולמ"ד משום פשיעות' גם זה אסור וקי"ל כותי' דאסור

קנג. מג"א ס"ק א' מותר כו' ובסי' צ' כו' פי' מחה"ש דבסי' צ' סעי' ח"י דעדיף להתפלל בבה"מ מבהכ"נ משמע אפי' בה"מ יחיד ולפענ"ד אין ראי' כ"כ דהמג"א כתב שם בס"ק ל"ב הטעם שאין לבטל מלמודו לילך לבהכ"נ ע"ש ולא משום שבה"מ קדוש יותר

שם ס"ק ג' בו כו' כיון שפסול כו'. צ"ע דבסי' קמ"ג סעי' ד' דאם חומש אחד שלם יש להקל לקרות בו אע"ג שיש טעות באחרים א"כ יש בו יותר קדושה מחומשין דבחומשין אסור לקרות כמו דאית' שם סעי' ב' וצריך לומר דאין בו קדושה יותר מחומשין והא דאסור לקרות בחומשין כמ"ש המג"א שם ס"ק ט' מפני כבוד צבור ובנמצא בו טעות וס"ת כולה מחובר ביחד וחומש א' שלם יש כבוד צבור

שם ס"ק ה' אין כו' והש"ך ביו"ד כו' הוי מעשה כו'. וק"ל דבסנהדרין דף מ"ז ע"ב באורג בגד למת דהוי מעשה וסבר רבא דהוי הזמנה

שם ס"ק ו' לכל כו' כ"מ בגמרא. פי' מחה"ש במגילה דף כ"ז ע"א אמר רבא ל"ש אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר איתיבי' אביי כו' אבל התנו מותר כו' אלא דגבו והותירו טעמא דהתנו כו' וא"א דבגבו והותירו אין מותר אלא לדבר מצוה מאי פריך אביי דילמא צריך הותנו לדבר הרשות ע"ש ולפענ"ד אין ראי' דנוכל לומר דלרשות אסור ואפ"ה פריך אביי שפיר דהא הברייתא קאי על המתניתין כמו שכתב גם מחה"ש ומתניתין קאמר במותריהן אסור לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה ואהא קאי הברייתא וקאמר. בלא התנו אסור לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה וקשי' לרבא דמתיר לשנות לדבר מצוה

שם ס"ק ל"ב בהרמב"ם הגי' בנו וגמרו כו'. המח"ש כתב דגירס' ברמב"ם בנו יגמרו ולא כו' דאם התחילו לבנות בהכ"נ נמי לא ימכרו ע"ש והנה ברמב"ם שלפנינו בפ"ח מהל' מתנות עניים הל' ח' כתוב אם בנו וגמרו כו' וכן יראה מט"ז ביו"ד סי' רנ"ב ס"ק ב' וז"ל משמע מדברי הרמב"ם דאם לא גמרו הבנין רק התחילו בו מותר למכור כיון דלא הוי עדיין דירה ע"ש משמע שגורס בנו וגמרו

שם ס"ק מ"ז מחיר כו' וצ"ע ביש"ש כו'. והמק"ח מתרץ דהכא במחיר כלב דמדאורייתא ברובא בטיל רק דבע"ח חשיבא ולא בטיל הוא מדרבנן ומדרבנן יש ברירה עכ"ל ודבריו צ"ע דתוס' בתמורה דף ל' ע"א ד"ה ואידך וז"ל יש לתמוה דהכא באיסור מעורב בהיתר סומכין על הברירה א"כ בכל איסור המעורב נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואומר מורי דכל שהוברר האיסור מתחילה לא סמכי' אברירה אבל הכא האיסור לא הי' מבורר קודם תערובתו סמכי' אברירה עכ"ל א"כ מוכח מתוס' בא' נטל י' טלאים וא' נטל ט' וכלב לא הוכר האיסור קודם תערובתו וביו"ד סי' ק"ב סעי' ד' פסקי' שאם האיסור לא הי' ניכר בטל בדשיל"מ וכתב החוות דעת שם שה"ה בכל הדברים שאין מתבטלין בטל בלא הוכר האיסור ע"ש א"כ הכא שלא הוכר האיסור בע"ח בטל אפי' מדרבנן ולא הי' צריך למקו"ח לומר דבטלו משום דמדרבנן יש ברירה דבלא"ה בטיל אבל באמת נראה דכאן אפי' מדאורייתא לא בטיל דשם ביו"ד כתב הפ"מ וח"ד שבתערובות שגם ההיתר לא הי' ניכר קודם תערובתו ובאו לעולם מעורבין אפי' בדשאל"מ לא בטיל כמ"ש המרדכי גבי יבמה שרקקה דם דא"א לדם בלא צחצוח רוק ולא בטיל ברובא מטעם זה מפני שבאו לעולם מעורבין ע"ש והמל"מ בפ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הל' י"ד כתב שכל דבר שתחלת איסורו הי' מעורב לא שייך בי' ביטול ע"ש א"כ ה"ה הכא בא' נטל י' טלאים וא' נטל ט' וכלב שתחלת איסורו הי' בתערובות לא בטיל ואפי' מדאוריית' לא בטיל דביבמות דף ק"ה מכשירים יבמה שרקקה דם מפני שא"א בלא צחצוחי רוק וכיון דהחליצה כשרה מוכח דמדאורייתא לא בטיל

שם ט"ז ס"ק ג' ואם כו' והנה זה דבר פשוט כו'. ולפענ"ד דרמ"א בא להשמיענו דאע"ג דבגבו והותירו מותר לשנות המותר אבל אם קנו במקצת דמים שגבו עצים ולבנים ואח"כ קנו במותר הדמים בהכ"נ שלימה אסור לשנות העצים שקנו מעיקרא רק לקדושה חמורה אע"ג שקנו ממותר הדמים הדבר שגבו את. המעות בשבילו:

קנד. מג"א ס"ק ט' ס"ת כו' דה"ה בכל תשמישי קדושה כו' וצע"ק דהא בהכ"נ דלא מקרי תשמישי קדושה ואסר בסי' קנ"ב לסתור

שם ס"ק י"ז אסור כו' היא באה בגבולו וכתב מחה"ש וכה"ג השיב ר"ג על מרחץ של אפרודיטי ע"ז דף