דברי צבי ריט

לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן וכן כתב שם הרא"ש דתבן ואין עתיד לפנותו או עפר סתם פלוגתא דר"י ורבנן אבל תוס' בסוכה שם ד"ה בית כתבו דבעפר ואין עתיד לפנותו נמי פליגי רבנן דלא הוי ביטול אא"כ בטלו ומשום ר"י נקט עפר סתם וכן כתבו תוס' בעירובין דף ע"ח ע"א וזה שכתב בש"ע אפי' בעפר עד שיבטלנו משמע דבעפר ואין עתיד לפנותו לא הוי ביטול וכן כתוב ברמב"ם בפ"ד מהל' סוכה ודברי עטרת זקנים מגומגמים גם מה שכתב וכן פסק הרא"ש וכ"מ מגמרא צ"ע דאדרבה מגמ' ומרא"ש משמע דדוקא בעפר סתם אסרי רבנן אבל בעפר ואין עתיד לפנותו בטיל לרבנן

שם סעיף ה' הרא"ש בפ"ק דסוכה דין ב' כתב על מה שכתב רש"י דף ד' ע"א גבי היתה גבוה מכ' אמה ובנה אצטבא כנגד דופן אמצעי שפירש"י שכשר כל הסוכה אפי' מן האיצטבא והלאה דמונין מנין חללה מראש האיצטבא דהוי כפסל היוצא מן הסוכה והקשה ה"ר ישעי' דהא דפסל היוצא כשר היינו היכא דאית ליה הכשר דפנות אבל הכא מן האיצטבא והלאה גבוה יותר מכ' אלו סוכה המסוככ' חציה בסכך כשר וחציה בסכך פסול מי יצא ידי חובתו ה"נ הכא דכל למעלה מכ' סכך פסול וכתב הרא"ש דמה שהקשה מסוכה שחציה סכך פסול לא דמי דסכך למעלה מכ' לא מקרי סכך פסול כדפי' ר"ת עכ"ל ע"ש וצ"ע דהא לדעת רש"י שפי' בסוכה דף י' ע"א בד"ה תחתונה כשרה דסכך למעלה מעשרים הוי סכך פסול ע"ש א"כ נשאר קושי' ה"ר ישעי' דהכא הוי כסוכה שחצי' סכך פסול ומה שכתב הרא"ש שם לתרץ דעת רש"י וז"ל ועוד הא אמרי' לקמן ברובה צלתה מרובה ומיעוט חמתה מרובה מותר לאכול באותו מיעוט עכ"ל נמי צ"ע דשם כשר משום כשמצטרף יחד הצל והחמה של כל הסוכה תהיה צלתה מרובה מחמתה משהו כמ"ש הרא"ש בפ"ק דין ל"ה ומה שכתב ברא"ש שלפנינו תהיה חמתה מרובה הוא טעות סופר וצ"ל תהיה צלתה מרובה וכן העתיק הרב"י בסי' תרל"א א"כ מש"ה כשר שם דהוי כהכל היה צלתה ועוד דהא שם עכ"פ הרוב צלתה מרובה אבל הכא מכשיר רש"י בסתמא אפי' אם מה שמהאצטבא והלאה הוא יותר ממה שיש על האצטבא וצ"ע ברש"י דף י"ט ע"א בד"ה והא בעינן כו' דכתב דע"כ סוכה באפי נפשה היא ומובדלת מזו עכ"ל ובדף ד' ע"א כתב רש"י גבי בנה איצטבא כנגד דופן האמצעי דהוי כפסל היוצא מן הסוכה שכשר באין לו הכשר דפנות הלכך כל הסוכה כמות שהיא גדולה כשרה עכ"ל משמע דלהכי מכשירין משום דהאי פסל היוצא מן הסוכה שייך לסוכה וכן צריך לומר בסוף דף י"ד ע"ב נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים אע"פ שלא הכניס בתוכה אלא ג' טפחים פסולה דהוי ליה כפסל היוצא מן הסוכה ע"ש ברש"י ומדפסלינן הסוכה משום דהוי כאלו מונח בסוכה נסר של ד' טפחים א"כ מוכח בהדיא דפסל היוצא מן הסוכה שייך הפסל להסוכה דאי לא שייך לסוכה אמאי מצטרף את הטפח נסר שבחוץ לפנים והוי כאלו מונח בסוכה נסר של ד' טפחים

תרלד מג"א ס"ק א' ז' על ז' כו' ולא דק כו עי' במחה"ש והט"ז נמי תמה על הב"ח דממ"נ אי כוונת תוס' יותר מז' טפחים באורך שאם תחתכנה תהיה מ"ט טפחים אכתי תקשה האיך אפשר לח' בני אדם לישב שם ואי מיירי שהיתה ארוכה הרבה עד שתחתכנה תהיה יותר מז' על ז' מ"מ מי דחקם שלא הי' רוחב ז' טפחים ולפענ"ד הי' יכול להקשות בפשיטות דא"א שארוכה הרבה שיעלה יותר מז' על ז' א"כ נשאר קושית רש"י דבזה גם רבנן מודים דהא להב"ח נחשב מהאורך על הרוחב אע"ג שאין ברוחב ז' דהוי כאלו הרוחב ז' א"כ ה"ה אם האורך יותר הרבה עד שאם נחשב המותר מה שיש באורך על הרוחב תהיה יותר מז' על ז' א"כ רבנן מודים דכשר למעלה מכ' אמה

שם דבציר מזה לאו דירה היא כלל כמ"ש הר"ן. הנה הר"ן כתב דהוי דירה סרוחה ונראה לפענ"ד למה דמחלק המג"א בין הכא דלא מהני בארוך יותר ובמזוזה מהני אריך וקטין משום דהכא צריך שישב ראשו ורובו ושולחנו מ"מ ש"מ ממזוזה דלענין דליהוי דירה מהני הארוך להשלים הרוחב א"כ לדידן דיושבים זקופין והיה ו' על ח' דמהני הארוך להשלים מה שחסר הטפח רוחב דלענין דלהוי דירה מהני להשלים כמו שמהני במזוזה ויכולין נמי לישב בה זקופין עוד נראה לי דאם הוי ז' על ז' והיה ממעט טפח אחד מאורך ומרוחב בנוי סוכה דכשר דהא בסי' תרל"ג סעיף ט' פסקינן בגבוה עשרה והוצין יורדין לתוך עשרה דפסולה כדאמרי' בסוכה דף ד' ע"א דהוי דירה סרוחה אבל אם הנויין יורדין לתוך עשרה אינם פוסלים כי הנויים לא מזיק הדירה כמ"ש הט"ז שם בס"ק י' אבל בז' על ז' ונתן הנויים מן הצד וממעטים פסולה כדאיתא בסי' זה סעיף ג' ופי' רש"י בדף י' ע"ב בד"ה ומן הצד ממעטין לה משיעור ז' טפחים דהא אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו ע"ש א"כ לדידן דיושבין זקופין אם היה ז' על ז' וממעט מן הצד טפח אחד בנויין דלענין דירה לא מזיק הנויין ויושבין זקופין יכול לישב דכשר

תרלה הנה מה דאמרי' דהחוטט בגדיש הוי תעשה ולא מן העשוי ובסוכה דף ד' ע"א אמרי' היה גבוהה מכ' ובנה איצטבא דכשרה ולא הוי תעשה ולא מן העשוי דלפי' תוס' ורא"ש בדף ט' ע"ב דלמעלה מכ' לא הוי סכך פסול א"כ בודאי ניחא דגבי בנה איצטבא בסוכה דלמעלה מכ' דלא הוי תעשה כו' כיון דמעיקרא קודם שבנה האיצטבא נמי היה סכך כשר ואפי' לפי' רש"י בדף י' ע"א דסכך למעלה מכ' הוי סכך פסול מ"מ ניחא גבי איצטבא דלא הוי תעשה כו' כיון דעכ"פ הוי הסכך אע"ג שהיה קודם שנעשה האיצטבא למעלה מכ' מ"מ הוי לצל משא"כ בהחוטט בגדיש שלא עימר גדיש זה לצל אבל מ"מ צ"ע דבדף ב' ע"ב אמרי' דהיכא דאין בסוכה ארבע אמות על ארבע והיא למעלה, מעשרים