דברי צבי ריח

דר"מ ור"י במתניתין דף י"ד בנסרים מג' ועד ד' ור' יהודא דקא אמר לר' מאיר כמו שמתרץ בגמ' שם לרב

תרלב מג"א ס"ק א' הכותל כו' כשדפנות מגיעות לסכך כו'. הטור כתב דכשר אפי' באין מגיעות לסכך וכתב הרב"י ראיה לטור מרש"י סוכה דף י"ז ע"א במתני' הרחיק את הסיכוך מן הדפנות כתב רש"י ומכאן אני אומר דדופן עקומה היינו דחשבינן לסכך כאלו הוא מן הדופן ואיני מפרש כאלו הדופן עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי ע"כ ואם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרי' דופן עקומה לא הוי שייך לומר גבי אויר דריחוק דמשך דופן עקומה עכ"ל ע"ש ולא אוכל להבין הראיה מרש"י דבשלמא אי הוי אמרי' דופן עקומה שהולך הדופן תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר אז אפי' יש אויר במשך או בגובה נמי אמרי' דכשר דכיון דאמרי' דהוי כאלו הדופן מגיע לסכך כשר אין צריך דופן מגיע לסכך כמו דאיתא בסי' תר"ל סעיף ט' דאפי' הסכך גבוה הרבה מן הדפנות כשר אבל השתא שמפרשים דופן עקומה שסכך הוא מן הדופן ואם אויר מפסיק בין דופן לסכך הוי כאלו נחלק הדופן דהא אמרי' דהסכך פסול הוא מן הדופן ואם יש אויר בין דופן לסכך פסול הוי כאלו נחלק הדופן ובזה לא מצינו דכשר בנחלק הדופן ואין כשר רק כשהדופן שלם והסכך הכשר גבוה מן הדופן

שם ובעל המאור מפרש בסוכה קטנה כו' וכן כתב המהרש"א בסוכה דף י"ד ע"ב ע"ש ולא זכיתי להבין דהא בסוכה קטנה שיש בה רק ז' על ז' טפחים אז פוסל סכך פסול בג' טפחים כדאיתא בש"ע וא"כ למאי צריך לצרף הטפח החיצון הא בלא"ה פסול ובגמ' שם משמע דאינו פסול רק משום דמצטרף הטפח החיצון דהוי כפסל היוצא מן הסוכה ויש לומר דלהכי צריך בגמ' לומר דהוי כפסל היוצא מן הסוכה דאי תימא דפסל היוצא אינו כסוכה א"כ אין מצטרף הטפח של הנסר שמונח חוץ לסוכה והו"ל רק נסר של ג' טפחים ואין סכך פסול אבל אי מצטרף הטפח החיצון הוי נסר של ד' טפחים והו"ל ג' טפחים של נסר המונח בסוכה סכך פסול

שם מותר לישן שם כו'. צ"ע דבסוכה דף י"ט ע"א איתא דפסל היוצא מן הסוכה לאחורי הסוכה צריך ג' דפנות וביוצא מלפניו צריך למשכא חד דופן אח"כ מצאתי קושיא זו בהגהות מקור חיים ומתרץ דנ"מ במה שנקרא פסל היוצא מן הסוכה דהנה אם עשה הסכך ואח"כ הדפנות פסול כמ"ש הט"ז בסי' תרל"ה ס"ק ד' משא"כ הכא כיון שהפסל היוצא נידון כסוכה אף אם משך אח"כ הדופן נגד הסכך כשר כיון שמעיקרא היה שם סכך כשר עכ"ל אבל קשה מנ"ל דכשר דילמא דכמו שצריך הפסל היוצא דפנות ה"ה שצריך לעשות המחיצות קודם הסכך ונראה לי דמוכח דכשר בכה"ג שם מגמ' דמתרץ הגמ' מהו דתימא הואיל ולגוואי עבידי ולבראי לא עבידי ופי' בתוס' שם בד"ה לבראי דקאי אקנים היוצאים לאחורי סוכה ע"ש ואי אמרי' דמיירי שעשה המחיצות של אחורי הסוכה קודם שסיכך את הסכך על הסוכה ואח"כ סיכך א"כ פשיטא דמה שהניח להפסל היוצא מן הסוכה הוא כדי לסכך על המחיצות של אחורי הסוכה ובזה לא צריך לאשמעינן דכשר א"ו מיירי שעשה הסכך קודם שעשה המחיצות

שם ס"ק ד' ואף כו' ואם מחובר מן הצדדין כו'. וכתב מחה"ש דאפי' אין הפנימי לבד שיעור סוכה כיון שמחובר מן הצדדים מצטרף עכ"ל וצ"ע על התוי"ט בסוכה פרק א' משנה י' שכתב בשם הכ"מ שמסתפק בזה אם מצטרף ע"י הצדדין ע"ש וצ"ע שהם דברי תוס' דף י"ז ע"א סד"ה אויר והטור כתב דמצטרף

תרלג מג"א אמה בת ו' טפחים מצומצמות כו'. וצ"ע דבעירובין דף ג' ע"ב מסיק רבא דכל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות דהולכין לחומרא כמ"ש שם רש"י והרא"ש וכן פסקי' בסי' שס"ג סעי' כ"ו דמבוי הניתר בלחי או קורה צריך שאינו נמוך פחות מעשרה טפחים מרווחים ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצומצמות ושיהא ארכו ארבע אמות מרווחים ע"ש דהולכין לחומרא א"כ קשה אמאי לא כתבו הפוסקים בסעיף ח' שצריך להיות גבוהה עשרה טפחים מרווחים וכן בסי' תרל"ב לא כתבו הפוסקים שסכך פסול מן הצד בד' אמות ובאמצע בד' טפחים ואויר בג' טפחים שהם מצומצמים ועוד קשיא לי דבסוכה דף ז' ע"א דר' סימון אמר עושה לו טפח שוחק ומעמידו בפחות מג' טפחים סמוך לדופן כו' ופירש"י בד"ה טפח שוחק מודדין בד' אצבעות שאינם נוגעות זו בזו דהוי טפח ומשהו ומעמידו פחות מג' סמוך לאחת הדפנות והוי' ליה כמחיצה של ד' טפחים ע"ש וצ"ע הלא בלא"ה צריך טפח שוחק כיון דהלכה למשה מסיני דצריך טפח כדאיתא דף ו' ע"ב א"כ צריך טפח שוחק לחומרא היינו שמודדין בד' אצבעות שאינם נוגעות דהא אפי' במבוי דרבנן הולכין לחומרא גבי טפח ומכ"ש בטפח בדופן ג' דהוי דאורייתא כמ"ש תוס' דף ז' ע"ב בד"ה סיכך ע"ש וא"כ בלאו טעמא דנהוי רוב דופן נמי צריך להיות טפח שוחק. והנה יש להסתפק בהני פחות מג' טפחים סמוך לדופן אי אמרי' דצריכים להיות מצומצמים לחומרא דמסתמא בכל פחות מג' טפחים דאמרי' לבוד בכל מקום בודאי צריך להיות מצומצמים לחומרא א"כ ה"נ הכא צריך להיות מצומצם הני פחות מג' טפחים או דילמא הכא צריכים להיות מרווחים כדי שתהיה ארבעה טפחים מרווחים שתהיה רוב דופן דמסתמא הדופן שצריך להיות דוקא ז' על ז' טפחים צריכים להיות מורווחים לחומרא וצ"ע

שם סעיף ד' מיעטה בתבן כו' ואפי' בעפר עד שיבטלנו בפה הנה בסוכה דף ד' ע"א קאמר תבן ואין עתיד