דברי צבי ריז

בודאי יש כ"כ קנים שהצל שלהם מרובה אם היו שוכבים בשוה לכן אף אם הקנים מדובללות יש עכ"פ צל מרובה כיון דהחמה בראש כל אדם א"כ לא נוכל לומר לשמואל דאשמעי' מתניתין דצריך צל מרובה כשהחמה בראש כל אדם דזה פשיטא ועוד לשמואל אע"ג שהצלתה מרובה אם יש בין זה לזה ג' ואין בגגו טפח פסול ואי אמרי' דלשמואל מה דתני במתניתין ושצלתה מרובה הוא פירוש ותנאי על סוכה מדובללת וכיון דנחית לפרש באיזה אופן כשר סוכה המדובללת הו"ל לפרש שאין ביניהם ג' טפחים ואין בגגו טפח

שם סעיף ו' צ"ע ברש"י סוכה דף י"ט ע"א שכתב מהו דתימא כיון דלא ממשיך דופן שני בהדה כו' והא לית בה שבעה טפחים עכ"ל דקשה דהא דס"ד דפסול היינו משום שאין לו אלא דופן א' וכן איתא בטור ובש"ע אבל רש"י שכתב דס"ד כיון דלית ביה ז' דהא אפי' אית ביה ז' נמי ס"ד לפסול אע"ג שיש בו הכשר סוכה בפני עצמו מ"מ אין לו דפנות

שם מג"א ס"ק ה' ונתן כו' ה"ל הכשר מרובה. לפענ"ד צריך לומר דאע"ג דכשר מונח על השפודים מ"מ נחשב זה לצרף לכשר אע"ג שמונח למטה השפודים הפסולים כמ"ש רמ"א בסי' תרכ"ו סעיף א' אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול מקרי עירוב וכשר וצ"ע במג"א בסי' תרכ"ט ס"ק ח' שכתב דמה שאסור בסולם היינו משום שהיא עצמה סכך פסול ע"ש הא שם מיירי שהניח הסולם למטה להעמיד הסכך הכשר המונח על הסולם ובכה"ג שכשר מונח על הפסול לא מפסיל משום סכך פסול

שם ס"ק ו' מעזיבה כו' נראה דעדיף טפי. פי' מחה"ש דע"י הסרת מעזיבה ופקפוק הנסרים עביד מעשה רבה מאלו לא היה לו מעזיבה ע"ש ולפענ"ד אפשר לתרץ דעת מהרי"ל דבגמ' דף ט"ו ע"א פריך הגמ' בשלמא ב"ה טעמייהו משום תעשה כו' והנה מה דפסל בכל הש"ס משום תעשה ולא מן העשוי היינו שהדבר בעצמו מתוקן היטב רק שלא נעשה לשם מצותו כמו בסי' תרכ"ט סעיף ט"ו המניח חבילתו על הגג ליבשה ונמלך לשם סוכה נמצא הסכך הוא כהוגן רק שלא נעשה לשם צל וכן בסי' י' סעי' ה' שעשה ציצית בבגד שהיה לו ג' כנפות ואח"כ עשה לו כנף ד' וכן בכל מקום דתני תעשה ולא מן העשוי הוא על דרך זה אבל היושב בביתו לשם סוכה אין פסול משום תעשה ולא מן העשוי בלבד רק פסול גמור שאינו סוכה כלל כמו שפירש"י דף י"ד ע"א בד"ה מחלוקת וההיא ודאי פסול דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה עכ"ל ולפ"ז מי שיושב בביתו לשם סוכה אינו פסול משום תעשה ולא מן העשוי רק שפסול שאין נקרא סוכה כלל רק ביתו של כל ימות השנה וצ"ל דמאי דפריך הגמ' בשלמא ב"ה טעמייהו משום תעשה כו' דמשמע דאם לא מפקפק אין פסול רק משום תעשה כו' היינו משום דדרך לעשות תקרה בבית בנסרים ובמעזיבה ומתניתין מיירי דלא עשה עדיין מעזיבה ומתניתין דנקט תקרה שאין עליה מעזיבה שלא היה עדיין עליה מעזיבה ומש"ה לא נקרא עדיין בית ואינו פסול משום בית רק משום תעשה כו' וסובר מהרי"ל דדוקא בכה"ג בשלא היה עדיין עליה מעזיבה ולא היה עדיין נקרא בית אז סובר ב"ה דמהני מפקפק או נוטל להוציא מן הפסול תעשה כו' אבל ביש מעזיבה ותקרה יש על המעזיבה והתקרה שם ביתו של כל השנה בזה לא מהני הנטילה ולפקפק התקרה להוציא מהפסול ביתו דדוקא אם היה הפסול משום תעשה כו' בלבד כיון שעושה מעשה בפקפוק או בנטילה מהני אבל אין פקפוק או נטילה מועיל להוציא ולבטל שלא לקרוא ביתו של כל ימות השנה ולהכי נקט מתני' הפלוגתא דב"ש וב"ה באין עליה מעזיבה דוקא

שם ס"ק ז' רחבים ד' דלא חיישי' כו'. נראה לי לפמ"ש מג"א בסי' תרכ"ט ס"ק כ"ב בשם הב"ח דהלטי"ש אע"פ שאין בה גזירת תקרה מ"מ יש לחוש שיסכך כ"כ שלא יהיו הגשמים יורדין בתוכה כמ"ש הסמ"ק ע"ש א"כ ה"נ לא מהני פקפוק אע"ג שמבטל בפקפוק גזירת תקרה מ"מ יש לחוש שלא יהא הגשמים יורדין בתוכה

שם ס"ק ח' ויש מי זהו דעת הרמב"ם כו'. הרב"י מפרש ומתרץ דעת הרמב"ם שסובר כרי"ף וכמ"ש הר"ן שהרי"ף אין מפרש הסוגיא דף ט"ו ע"א כרש"י דרש"י מפרש דמיירי שם בתקרה שיש בה ד' משום דסתם תקרה יש בה ד' ולכן מפרש רש"י במאי דמתרץ הגמ' לשמואל בביטולי תקרה כלומר דדוקא במסכך מתחילה בנסרים אז סובר שמואל דגם ר' יהודא פוסל בנסרים שיש בהם ד' משום גזירת תקרה אבל בבית שיש עליה תקרה ובא לידי מעשה לעשות לשם סוכה וזה מוכיח שיודע שאמרה תורה תעשה כו' כשר אפי' בנסרים שיש בהם ד' ע"ש ברש"י אבל הרי"ף והרמב"ם מפרשי' מה דמתרץ הגמ' בבטולי תקרה דמיירי בנסרים שהם צרים כל כך שהיה מותר לסכך בהם בתחלה מיהו מתוך שהתקרה היתה עשויה כבר שייכא בהו גזירת תקרה ע"ש ולפ"ז בנסרים שיש בהם ארבעה בודאי אסור ופלוגתיה דב"ש וב"ה ור"מ ור"י בנסרים הכשרים לסכך בהן בתחלה אפ"ה אסורים בתקרה שהיתה עשויה כבר לר"מ ולב"ש ולב"ה ור"י דיו בהם בפקפוק וצ"ע על מה שכתב מג"א כשנוטל א' מבנתים אף הרמב"ם סובר דכשר אפי' ביש בהן ד' דמנ"ל לרמב"ם דכשר דבשלמא לפירש"י דמיירי ביש בהן ד' ואפ"ה מתרץ הגמ' דכשר בבטולי תקרה ניחא אבל להרמב"ם דפי' דמה דמתרץ הגמ' בבטולי תקרה מיירי באין בו ד' א"כ מנ"ל היתר בבטולי תקרה ביש בהן ד' דמצד הסברא פסולים דהא בגמ' דף י"ד ע"ב אמרי' דנסרים שיש בהן ד' נעשו כשפודים של מתכת ועוד קשיא לי לפי' הרי"ף והרמב"ם דתירץ בגמ' בבטולי תקרה מיירי באין בהן ד' א"כ לא היה צריך הגמ' לתרץ בבטולי תקרה היה לו לגמ' לתרץ דלשמואל מיירי באין בהם ד' והפלוגתא דמתניתין דהכא הוי כפלוגתא