דרך פקודיך עט

זה למצוה בפ"ע מפסוק שמור את חדש האביב וכו' או ושמרת את החקה וכו'. והכוונה שתשמור ותעשה באופן שיבא האביב בזמנו וכן שאר הימים טובים דהיינו האסיפה בסוכות ובזולת העיבורים אז הי' נמשך הזמן ביתירות ימי החמה על הלבנה והי' מגיע לפעמים האביב בסוכות והאסיפה בפסח וכמ"ש בחינוך. הנה לדעת זה הנה הטעם מבואר בתורה וצריך לכוין בזה שצונו השם במצוה הזאת בכדי שיבואו העיתים בזמנן היינו האביב בפסח והאסיפה בסוכות וכיוצא משא"כ לדעת הרמב"ם שלא מנה זה למצוה בפ"פ רק הוא חלק ממצות החדש הזה לכם. אפשר א"צ לכוין הטעם אבל שיש להחמיר בודאי בספק תורה נ"ל

(ד) קודם שנביא איזה טעמים למצוה הזאת מפי סופרים ומפי. ספרים אבאר לך בקיצור ח"ש האריז"ל שצריכין לקדש בפה כי כל החדשים הם במלכו"ת וכולם הם בשיעור קומת איברי הראש כביכול ע"כ נק' כולם ראש חדש ויש בזה ב' בחינות א' מצד עצמה וב' מצד הדכורא **(הג"ה נרמז בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים בגי' גלגלת נוקבא רח"ל:)** ומתחילין מניסן ניסן גולגלתא אייר סיון ב' אודנין תמוז אב ב' עיינין אלול חוטם וכן הששה מצד הדכורא. תשרי גולגולת חשון כסלו ב' אודנין טבת שבט ב' עיינין אדר חוטם והפה חסר ע"כ אנו צריכין לקדש בפה (הוספת הפה פ"י מעשינו) והוספת חדש אד"ר בשנת העיבור ה"ס הפ"ה ואדר דוקא פה דדכורא (ובאלול אין עיבור כלל בסוד אשה אין לה פה והבן) **(הג"ה והנה נרמז בחשבון גלגלת עין עין אזן אזן חוטם פה בגי' אלה הן הי"ב ראשי החדשים והנה העניינים הללו נרמזים. אצלינו בספרינו אגרא דכלם בפרשת שופטים בענין ז' הבלים שאמר שלמה עיי"ש ותמצא טוב טעם:)**

והנה ממוצא הדברים יבין וישכיל האדם כל חדש וחדש בסגולתו לקדש אברי הראש כל החושים ובפרט בפרטות סגולת כל חדש כפי רמיזתו כקודש בשיעור קומה ובפרט בקדושת הפה כי הנהגת הזמן ע"י הפה (וכתיב כל עמל האדם לפיהו) המהולל בפה עמו (בפה בגי' לבנה המסתתרת הבן הענין השם הוי' ב"ה המסתתר בלבושיו כביכול היינו אותיות שקודם הוי' ואותיות שלאחריו היינו ב' שמות ט"ד"ה"ד כ"ו"ז"ו בגי' אני ראשון ואני אחרון והשם הוי' בעצמו המסתתר בהם בגי' בפה לבנה וקבלתי מדברי קדשו של הרב בס' ברית כ"ע אשר הג' שמות כשנכפלים קצתם על קצתם דהיינו י"ה פעמים ו"ה ט"ד פעמים ה"ד כ"ו פעמים ז"ו בגי' כת"ר והתבונן בזה סוף מעשה במחשבה תחילה) הנה הלבנה מתנהגת ע"י פה ישראל. אתם אפילו שוגגין אפילו מזידין. זה יורה לנו כי כל פעולת העליונים הם ע"י ישראל ואמרז"ל בפסוק אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. פחותה מבת ג' בתוליה חוזרין היתה בת ג' ונמלכו ב"ד לעבר השנה בתולי' חוזרין. הרי ההנהגה בעליונים פ"י ישראל

(ה) כשיתבונן האדם בענין הזה יבין וישכיל האדם מצורף למצוה הזאת שלא לקלקל פיו בדברים האסורים ודברים בטלים כיון שרואה כמה גדולה קדושת פה ישראל שע"י פיהם פועלים בגלגלים וטבעיים שינויים כרצונם יתפעל האדם בזה ואז יהי' גוזר והקב"ה מקיים

(ו) וג"כ ע"י המצוה הזאת יזכור האדם יחוסו שהוא מזרע ישראל אשר הם עיקר העולם והנהגת כל העולמות על ידם כי בשבילם נבראו (ע"כ להם לבדם נמסר סוד העיבור לשנות הזמנים כרצונם) כשיתבונן בזה יזהר שלא ללכת בחקות העמים ולא ילך בנימוסיהם ויהי' מובדל מהם במלבושים ולשונות והנהגות

(ז) עוד יתבונן האדם פ"י זאת המצוה אשר ישראל הם למעלה מן הטבע בכל ענייניהם ואין להם להתבונן בטבע כי מדריגתם מדריגת התורה למעלה