דרך פקודיך סב

לחטא הברית. ומהראוי שיהי' הכסא חלוק ונראה כשתים אחד לאליהו ז"ל ואחד לסנדק וכ"ה המנהג ברוב קהילות

(יד) קודם המילה יאמר המוהל. שברתי לישועתך י"י (היינו שמצפה לישועת י"י שלא יביא את התינוק לידי סכנה) שש אנכי על אמרתך (היינו מילה שניתנה באמירה ולא בדיבור) כמוצא שלל רב שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול שברתי לישועתך י"י אשר תבחר ותקרב ישכון חציריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך (ענין זה הפסוק מבואר בזוהר לך ויבואר הענין אי"ה בחלק הדיבור יעויי"ש) וכך הוא סדר נסחתינו הנהוג כסדר זה הכסא של אליהו ז"ל. שברתי לישועתך י"י ומצותיך עשיתי אליהו מלאך הברית הנה שלך לפניך עמוד על ימיני וסמכני שברתי לישועתך י"י (מה ששוב אומרים פעם שנית שברתי וכו' נ"ל דכיון שמבקשים מאליהו לסומכו חוזרים ואומרים דאעפי"כ העיקר הוא העזר האלקי) שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב. שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול. אשרי תבחר ותקרב וכו'

(טו) א"צ לכסות ערות התינוק בשעת הברכה מן הדין אבל מהראוי ומצוה מ"ה לכסותו. או יחזיר פניו לצד אחר ומכ"ש שמהראוי שלא לתפוס הערלה קודם הברכה. רק בגמר הברכה יתפוס ויחתוך בעיון ובמתינת מעט כי מתון מתון וכו' ומהראוי לגעור באותם הרוצים להראות חריפותם וחוטפים הברכת והמצוה בלי עיון ומתינות כי גבוה וגאון להם לא כן נחלת עבד י"י ושלום רב להם ואין למו מכשול

(טז) המל את העבד מן הדין צריך לכסות ערותו בשעת הברכה וכן בגר. וכן ישראל גדול

(יז) המל את העבד יברך אקב"ו למול את העבדים. ואחר המילה יברך על הכוס אקב"ו למול את עבדים ולהטיף מהם דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי בא"י כורת הברית

(יח) המל את הגר יברך אקב"ו למול את הגרים ואחר המילה יברך על הכוס אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם וכו' הכל כנ"ל

(יט) אחר המילה קודם שיברך המוהל הברכה (אפילו במילת קטן) ירחוץ ידיו ופיו

(כ) כשאומר בדמיך חיי בדמיך חיי. יתן באצבעו היין מכוס לתוך פי התינוק (ועיין בחלק הדיבור והמחשבה מש"ש)

(כא) היכא דאפשר אין מלין אלא בעשרה דוקא. ויש סמך לזה בר"מ פ' תזריע הבאתיו בחלק המחשבה אות י"ב עיי"ש

(כב) מהראוי שיעמדו כל העם בשעת המילה פ"ש ויעמוד כל העם בברית חוץ הסנדק התופס התינוק

כג) נוהגין לעשות סעודה ומשתה ושמחה ביום המילה. ויש סמך לזה ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל וכו' ודרשו דורשי רשומות ביום ה"ג מל את יצחק ה"ג בגי' ח' ומיקרי כמנודה לשמים מי שמזמנין אותו לסעודה זו ואינו הולך אם לא שיש שם אנשים שאינם מהוגנים וכיוצא. ואין לבטל סעודה זו וחדשים מקרוב באו משמץ אפקורסות שנזרקה בעוה"ר שביטלו סעודה זו לא כאלה חלק יעקב השמחים אלי גיל במצוה זו שהיא אות בינינו לבין אלקינו

(כד) אחר הסעודה כשמברכין בהמ"ז אין מברכין שהשמחה במעונו משום צער דינוקא

(כה) נוסח הרחמן וכו' שמוסיפין בברהמ"ז במדינתינו כשהיא מילה שלא בזמנה א"א מיום השמיני והלאה ירצה דמו רק מיום המילה והלאה וכו' וכן לא יאמרו יברך רך הנימול לשמנה רק רך הנימול נכונה וכן הוא יברך את המל בשר הערלה ופרע ומצץ דמי המילה אם המל הוא אחד. ופורע אחר ומוצץ אחר. את