דרך פקודיך ל

בחסד וא"ל במילואו גי' קפ"ה ו"ב א"ל גי' ש"ע (נ"ל ב"פ א"ל נגד החסדים המכוסים והמגולים נ"ל) שהם מצית עש"ה שהוא ש"ע וד' אותיות (של) ב' א"ל והכולל הרי עש"ה (נ"ל חשבון האותיות והכולל נגד ב"פ שנכללים הה' חסדים שמתפשטין עד הוד ונכללים ביסוד. לזה מרמז הכולל. ונכללים אח"כ במלכו"ת שבו. לזה מרמז חשבון האותיות כי במלכות שבכל פרצוף הוא חשבון מנין האותיות כנודע. והש"י יודע) הנה לדעתי בביטל מ"ע כאשר ישוב אל י"י יתעסק בחסדים לגמול חסד בגופו ובממונו ויכוין לשם א"ל במילואו. נ"ל

(ד) ע"ש ז"ל עיין מה שארז"ל כל ל"ת שבתורה נשים חייבות חוץ מבל תשחית וכו' וכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות וכו' והטעם הוא לפי שכל ל"ת הוא בגבורה שהוא חלק הנשים חוץ מבל תקיף שהאשה אין לה דיקנא. אבל מ"ע הם החסדים המכוסים ולכן נשים פטורות לפי שאין הנשים שהם לאה ורחל נוטלות חלק בהם לפי שלאה אינה יכולה ליטלם רק בכיסוי גמור ורחל ג"כ אינה נוטלת לפי שהיא אינה מתחלת רק מן החסדים במגולים למטה ואלו נק' שהזמן גרמא (רצ"ל המכוסים) לפי שכבר ידעת שיחודא החסדים צריך המשך זמן וזהו במכוסה לפי שמעכבים אותם המחיצות מלירד. ונמצא כי הזמן גרמא להם לירד. אבל החסדים המגולים יורדים בתוכו במרוצה לפי שאין להם מחיצות המעכבים אותם כנ"ל אצלינו וכו' ולכן נק' מ"ע שאין הז"ג שאלו נוטלם רחל לכן הנשים חייבות בהם עכ"ל. הנה בכאן נראה מדבריו הקדושים דמ"ע שהז"ג הם מבחי' חסדים המכוסים. ומ"ע שאין הז"ג הם בחי' המגולים והנה בסמוך בדף שאחריו נראה בהיפך. וז"ל למה נשים פטורות ממ"ע שהז"ג לפי שכבר נודע שהנו"ק היוצאת מהחזה דדכורא ולמטה ובאותו מקום הם דבוקים ביחד ומקום ההוא יקרא זמ"ן כי הזמן היות בחי' יו"ם ובחי' לילה נק' זמ"ן וז"א נק' יום ונו"ק נק' לילה (נ"ל דמש"ה זמ"ן בגי' מהב"ן) וכל המצות אשר הם תלוים נגד המקום ההוא מהחזה ולמטה נק' מ"ע שהזמן גרמא וטעם הנ"ז כי שם נק' זמ"ן ומשם ולמעלה חייבת כי אין הזמן גרמא אבל מ"ע במקום חיבורם הוא מ"ע שהז"ג. ולכן הנשים פטורות ממ"ע שהז"ג דנו"ק אתכלילת בדכורא א"כ בעשות הזכר את המצוה אין הצורך שגם הנשים תעשנה לבדה כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה כי רמ"ח איברים שלה נכללים ברמ"ח איברים שלו ומהם נעשים אבל מל"ת הם נגד שס"ה גידין ויש לו שס"ה בפ"ע ולה שס"ה בפ"ע כי הם נבדלים אותם דדכורא מאותם דנו"ק ואינם מחוברים רק בבשר העליון והחיצון של רמ"ח איברים ולכן גם היא חייבת בהם בפ"ע עכ"ל. הנה אתה הראת לדעת דס"ל דמ"ע שהז"ג תלויות מהחזה ולמטה אשר שם החסדים המגולים. ומ"ע שאין הז"ג תלויות מהחזה ולמעלה אשר שם המכוסים. והנה הסברות המה הפוכות לא ידעתי לפרשם עד יערה עלינו רוח ממרום. ונ"ל דנ"מ רבתי איכא בין השני סברות. דלסברא השניה אם רוצים הנשים לברך אמ"ע שהז"ג. רשאין דשייך למימר וצונו. דהציווי מגיע גם להם רק שיוצאין בעשיות הדכורא דרמ"ח איברים שלה כלולים ברמ"ח שלו **(הג"ה מה שכתב דרמ"ח איברין שלה כלולין ברמ"ח דילי' משא"כ הגידין כתב הר"ב מרן ז"ל שם הטעם. כי עצמות ואיברין אין לה רק מה שלוקחת ממנו וז"ש אשתו כגופו דמיא. אך הגידין הם החיות והדם המתפשט אח"כ לעצמות וזה לוקחים הזו"נ ביחד מאו"א ע"כ בזה אינה צריכה אליו ע"כ יש לה שס"ה גידין בפ"ע עיי"ש. ע"כ ההג"ה:)** משא"כ לטעם הא' אין שייך לומר וצונו דאין להם שום חלק בזה והבן: