דרך פקודיך ריג

שהתם משלם מגופו הזיק השור ג"פ בשינוי הלזה שהוא קרן ותולדותיו והתרו בבעלים בפני ב"ד על כל נגיחה ונגיחה ושוב אח"כ הזיק הרי הוא מועד ומשלם נזק שלם אפי' אין השור המזיק שוה כפי הנזק משלם מביתו וזה הוא שאמרז"ל מועד משלם מן העלי'

(ד) בין תם בין מועד כשהבעלים רוצה לשלם קרקע בעד הנזק מחוייבין לשלם מעידיות שבנכסיהם אבל מטלטלי כל מילי מיטב הוא

(ה) חיוב הקרן ותולדותיו בין שנכנס שור המזיק לרשות הניזק או במקום שיש רשות לשני השוורים לילך שם או במקום שאין רשות לשניהם לילך שם אבל נכנס שור הניזק לרשות המזיק והזיקו בהמתו של בעה"ב פטור

(ו) המית שור את האדם אם הוא תם השור יסקל (עפ"י ב"ד של כ"ג) ואין הבעלים משלמין כופר ואם הוא מועד הבעלים משלמין כופר ליורשי המת (ואין משלמין כופר רק במקום שנסקל השור משא"כ אם ברח השור וא"א לתפסו סמ"ג) ואם המית את העבד כנעני השור יסקל והבעלים משלמין לאדון העבד שלשים שקלים אפי' אם העבד שוה יותר או פחות

(ז) אין גומרין דינו של שור לסקילה אלא בפני הבעלים ואם לא היו לו בעלים כגון שור הפקר ושור הקדש ושור הגר שמת ואין לו יורשים גומרין דינו בלא בעלים

(ח) הכופר היא כפרה על הבעלים שיפטר עי"ז מעונש בידי שמים ומחייב ליתן כשיעור דמי הניזק והגם שהוא כפר' עכ"ז ממשכנין אותו עד שיתן הגם שהוא לא חפץ בכפרה הב"ד כופין איתו

(ט) חצי נזק הוא קנס ואין גובין אלא ע"י עדים שיעידו בו אבל אם באו הבעלים והודו בעצמן פטורים דמודה בקנס פטור. (י) אין דנין דין זה רק ב"ד שנסמכו בא"י

(יא) הא דהבעלים משלמין כופ' דוקא שיגח השור אח האדם בחצר הניזק או ברה"ר אבל אם נכנ' הניזק לחצר בעה"ב ונגחו שורו של בע"ה השור יסקל והבעלים פטורים מן הכופר

(יב) הא דהשור נסקל ובעלים משלמין את הכופר דוקא שהשיר הוא מועד והמית בכוונה. אבל אם המית שלא בכונ' כגון שנתכוין להרוג את הבהמה פטור השור מן הסקילה והבעלים משלמין כופר. וחם שהמית בלא כוונה פטור מן המיתה ובעלים פטורים מן הכופר

(יג) הכופר ינתן ליורשי המת ואם המי' אשה שיש לה בעל ינתן הכופר ליורשי' מאבי' ולא לבעל'

(יד) הבעלים מחוייבין לטפל בנבילה. לפיכך שמין לו שיווי הנבילה והמזיק משלים לו על הנבילה מה שהזיקו לפיכך פיחתה או הותירה הנבילה בשווי' משעת נגיחה עד שעת העמדה בדין הוא של הניזק

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש דינין והלכו' כפי שכלו ובפרט שבעוה"ר בטלה המצוה הזאת מאתנו בזה"ז שאין לנו ב"ד סמוכין והעיון והלימו' יעמדו במקום הקיום

(ב) הא דקיי"ל דאם נכנס השור הניזק לרשות המזיק והזיקו שור של בעה"ב דפטור. אם המזיק כבר מכר את ביתו לאיש אחר או לניזק וכבר קנאו הלוקח באחד מדרכי הקנאה הגם שהמזיק עדיין דר בו חייב לשלם דשוב לא מיקרי חצר המזיק נ"ל ובאם הלוק' לא קנה עדיין בדרכי הקנאה. הגם דהמזיק שוב עקר דירתו משם עכ"ז מיקרי עדיין חצר המזיק נ"ל

(ג) שור של חש"ו שהמית את האדם. נראה לי דהבעלים אין משלמין את הכופר דכופרא כפרה להגין מעונש בידי שמים והנהו אין נענשים בידי