דרך פקודיך ריב

מן המקום ההוא ונ"ל שע"כ הריגתו בסייף לשפוך דמו ארצה שיתראה דמו אל הארץ אז הארץ לא תחניף והסטרין בישין יפנו כליהם מן המקום בראותם הנקמה וזהו נקם ינקה בחרב נוקמת ובטעם עיר הנדחת נאמר למטן ישוב י"י מחרון אפו ונתן לך רחמים כ"ז שהרשעים בעולם חרו"ן אף בעולם ידוע חרו"ן א"ף בגי' מש"ה הוא הדעת ע"כ קברו של משה נגד קליפת פעו"ר אשר לשם נתעורר החרון אף כנאמר בפסוק וישוב חרון אף י"י מישראל והנך רואה שקליפת חרון א"ף ניגוד לבחי' מש"ה דעת דקדושה והנה עיר הנידחת שנדחו אחר הדעות הרעות של ע"ז גרמו להתעורר ח"ו הדעת הרע היא חרו"ן א"ף וצריך לבערם מן העולם ולא ידבק בידינו מאומה מן החרם למען לא ישאר שום שורש וענף לדעת הרע וכבר ידעת כי הדעת הוא השורש לכל המדות והמעשים ע"כ הריגתם בסיף להפריד הראש מן הגוף היינו הדעת הרע מן המדות והבן זה מה שנ"ל וכבר ידעת שהדעת היא הקו האמצעי המשפיע לרחמים וגם בדעת יש בו עיטרה דחו"ג אשר מחיבור שניהם הוא הרחמים ע"כ כ"ז שיש ח"ו חרו"ן אף הדע"ת דסט"א בעולם יש מניעת הדעת דקדושה ח"ו ואין רחמים ח"ו משא"כ כשישוב י"י מחרו"ן אפ"ו אזי ונתן לך רחמים נ"ל

(ו) אחרי הדברים והאמת האלה הגם שהמצוה הזאת בטילה מאתנו בזה"ז הנה אפשר לקיים ענפיה בהתפלל האדם שהארץ תתן יבולה ולא תחניף תחת יושבי' (שזה טעם הריגת הרוצח) וגם כאשר יעשה האדם לבער הקוצים מן הכרם (היינו לבער סטרין בישין ע"י התורה ומצות ובפרט ע"י עסק סודות התורה שזה טעם הב' שכתבנו לעיל בהריגת הרוצח) וגם בעסוק האדם לבטל הדע"ת הרע ואמונת הכוזבות ודיעות הפילוסופים הרשעים ההולכים אחרי שרירות לבם (שזה טעם עיר הנדחת) הנה כל זה הוא ענפי המצוה הזאת דוק ותשכח פנימיות לפנימיות ואפילו כש ראה האדם שהדע"ת הרע צומח אצלו לפי שעה להוליד בדעתו איזה ספיקות אשר עי"ז יביא מבוכה למדותיו ח"ו ותבטל יראתו ואהבתו והוא מדחה הדעת הרע ממחשבתו לבל יתן לו שם ושארית בקומת נפשו וישרש אחריה לבטל הדעת ממדותיו ויתלבש ביראת קונו ואהבתו הנה קיים מצות הר"ג וע"ז אמר דוד ולב"י חלל בקרבי שהרגתי בתענית היינו את החלל השמאלי שבלב ששם משכן נפש הבהמיית המתפשט מהדע"ת הר"ע

מ"ע נא על הב"ד לדון בנזקי שור שהזיק בקרן ותולדותיו

חלק

המעשה

(א) לאו דוקא שור ה"ה שאר בהמה חיה ועוף שהן ברשותו של אדם שהזיקו ממון אחרים מחויבין לשלם כאשר יתבאר

(ב) נגיחה מיקרי שור המזיק בקרן נגיפה מיקרי בכל הגוף והכל מיקרי קרן כיון דהזיק בדבר שאין דרכ' להזיק וכן בכל דבר שאין דרכה להזיק כגון נשיכה בשן או דריסה ברגל במה שאין דרכו בכך הכל מיקרי תולדה דקרן וכן בעיטה ורביצה במה שאין דרכה בכך

(ג) וכה משפט הקרן ותולדותיו כשעשה השור ההיזק הזה בפעם הראשון או בפעם הב' נק' ת"ם ואינו משלם אלא חצי נזק וגם החצי נזק אינו משלם רק אם היה שור המזיק שוה כ"כ כמו החצי נזק אבל אם אין שור המזיק שוה כ"כ אינו משלם דק כפי שיווי השור וזה היא משארז"ל