דרך פקודיך רג

פרנסה במזל שלה רק פרנסת' מסור' במזל הבעל וזה שגזרה התורה האלקית שהבת לא תירש במקום הבן כי הבת לא תצטרך לפרנסה כי פרנסת' מסור' בגזירת היוצר אצל הבעל (ותדע ידידי שאותן שלא רצו לקבל התורה משום שכתוב בה לא תנאף הם דנים בדיניהם ברא וברתא כחדא ירתין בין והתבונן כי זה תלוי בזה ומי שהולך בדרכיהם לדון כדיניהם יהי' לחרפות ולא יהיה לו חבל ונחלה במתת גורלינו ויבדל מקהל עדת

י"י

) (ה) וכיון שכן ראה והתבונן אשר המצוה הזאת בעצמה הוא דרך לכלל התורה ומדות ישרות דהנה ציווי המצוה הזאת בכדי שהאשה תשמור ברית לבעלה ויהי' הבנים מתייחסים אחר אבותיהם בגזירת החכמה העליונה וגזירת החכמה העליונה היה בזה כדי שהאב ידריך את בניו ויטה מדרך החומריי לדרכי התורה והשכל הנערב לתורת י"י ולמצותיו כי זה הוא תכלית בריאת המין האנושי ע"פ תבל הנה בזכור המצוה הלזו כמה יזהר האדם להדריך את נפשו לדרכי התורה ומצותי' ויט שכמו לסבול מניעת תאוות החומריית ויבלו' שגעונות התאוה ברסן התורה ואז טוב לו

מצוה מז מל"ת שלא להכות אב ואם

חלק

המעשה

(א) שנאמר מכה אביו ואמו מות יומת (ורמב"ן משיג וסובר שאין זה מצוה בפני עצמו רק נכלל באזהרות לא יוסיף) ואזהרתו מפסוק לא יוסיף שהוא אזהרה שלא להכות שום אדם מישראל (הוא הנאמר אצל שליח ב"ד המלק' אדם מישראל בציווי ב"ד)

(ב) אם עשה חבורה באביו או באמו והיה עדים והתראה מיתתו בחנק אבל בלא חבורה אינו חייב

מיתה

(ג) הכהו על אזנו וחרשו (הגם שלא יצא דם) חייב מיתה שא"א בלא טיפת דם מבפנים

(ד) הכה את אביו לאחר מותו פטור

(ה) נוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות

חלק

הדיבור

(א) הכה את אביו או את אמו בלא חבורה כמו על שאר אדם מישראל דהיינו בהכאה שאין בה שוה פרוטה חייב מלקות ובהכאה שיש בה שוה פרוטה ניתן לתשלומין ופטור

ממלקות

(ב) המגביה ידו על חבירו (אעפ"י שלא הכהו נק' רשע) מכש"כ המגבי' ידו על אביו ואמו

(ג) נשמט מלעיל ודאי מחוייב ללמוד משפטי ודיני המצוה ולחדש הלכות ודינים ודקדוקים כפי שכלו

(ד) אסור להקיז דם לאביו או לאמו ואם אין שם רופא אחר יעשה כמו שצוהו ואפילו לא ציווהו והוא בעצמו מבין שיש סכנה בדבר אם ימתינו על רופא אחר

יקיז

(ה) נתחייב אביו מלקות והוא שליח ב"ד לא יכה אותו חוץ ממסית ומדיח שנעשה הבן שליח ב"ד על אביו להכותו שנאמר לא תחמול ולא תכסה עליו

חלק

המחשבה

(א) ודאי צריך לכוין במניעה זו שמונע א"ע מעשות זאת בעבור ציווי היוצר כל הגם שהוא מנוה שהשכל מחייב