דרך פקודיך קפד

הבלין שיוצא מפיו המה החיות השם הוי' ב"ה וב"ש השופע בו. ובהשתמש בו אדם בהבל פיו ובתנועותיו לשוא ולתפל בדברי עבירות ושטותים אשר לא ליי' המה נק' ח"ו אביזרייהו דלא תשא וכו' לשוא א"כ הוא כלל התורה שב"ת ידוע דשקול ככל התורה כולה ואין להאריך ועיין מש"ל במצות השבת ותבין כיבוד אב ואם לפי מש"ל דקאי ג"כ אמוחי חו"ב שלו א"כ הלא הוא כלל התורה וג"כ לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמוד דוק בדברינו ותמצא בכל אחד שנוגע לכלל כל התורה ע"כ השמיענו יי' אלקינו את כבודו ואת גדלו בעשרת הדברים האלה ואתה תבין

מל"ת לט שלא לעשות צורת אדם

חלק

המעשה

(א) מצוה ל"ט מל"ת שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי שנאמר לא תעשון אתי וכו' האיסור הוא דוקא בצורה בולטת אבל משוקעת או בציורי סממנים אינו עובר ובצורה בולטת חייב מלקות. ודוקא בעדים והתראה כמו בכל עבירות

(ב) טבעת שיש עלי' צורת אדם בולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה צורה משוקעת מותר להניח' אבל אסיר לחתו' בה מפני שבהנחת' יהי' בולט

(ג) עוד נכלל באיסור לאו זה לא תעשון אתי היינו דמות שמשי המשמשין לפני במרום היינו דמות חמה ולבנה וזה אסור אפילו בצורה שאינה בולטת ואפילו בציור על

לוח

(ד) צורות שאר בעלי חיים ואילנות ודשאים מותר אפילו בצורה בולטת

(ה) בכלל זה שלא לעשות בית תבנית היכל. אכסדרה תבנית אולם חצר כתבנית העזרה שלחן כצורת שולחן שבהיכל ומנורה של מתכת משבעה קנים כצורת מנורה שבהיכל אבל פחות או יותר משבעה קנים או מנורה שאינה של מתכת אפילו משבעה קנים מותר ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזו"נ. אבל העושה תבניות הגלו דהיינו בית תבנית היכל יש להסתפק אם לוקין עליו דפשטי' דקרא לא קאי על זה

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצות ולחדש דינים והלכות הכל כפי

שכלו

(ב) הממנה דיין שאינו הגין בשביל ככף וזהב עובר על לא תעשון אתי אלקי כסף ואלקי זהב (כי גם הדיין נק' אלקים כנודע) כן דרשו חז"ל אבל אין לוקין ע"ז דאינו פשטי' דקרא ועוד אבאר לך אי"ה בחלק המחשבה מה שנכלל בכלל הלאו הזה בדרך רמז

(ג) ומהר"מ הבבלי כתב בטעמי מצות כשהאדם עומד בבהכ"נ ומחשב בכסף וזהב (וקנינים) עובר על לא תעשון אתי וכו' עיי"ש בדבריו והנה לפני' היא מצוה הנוהגת כמעט בכל שעה

חלק

המחשבה

(א) ודאי צריך לכוון במניעה שמונע א"ע מעשות להיות שהוא מוזהר מן

הש"י

(ב) ונ"ל דבאפשר צריך מדינא לכוין הטעם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר י"י אליכם וכו' הנאמר במשנה תורה וכאן נאמר אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (עפ"י פשוטו הכוונה הוא כך ראיתם כי דברתי עמכם אבל לא ראיתם כל