דרך פקודיך קע

הנביא קדש ישראל לי"י שאנחנו מוקדשים ממש לו ית' להיותנו נאמנים בברית ושלא לשקר באמונתו ותורתו ומצותיו ובנטות האדם אל הקליפות בעשות את הדבר אשר לא צוה י"י קדושינו קדוש יעקב הנה מיקרי כמו אשה תקח את זרים משקרת באמונת בעלה ותטה אחר מרא' עינים ותמצא המלך החכם המשיל הע"ז והאפקורסות לאשה מנאפת הש"י ישמור את עמו ישראל מכל דבר רע דוק בדבר תבין הענין והשב אל הש"י ישים כ"ז לנגד עיניו ישוב אל י"י על כל מה שעבר על איזה עבירה ולא קיים מצותיו יתברך שמו והטוב וסלח יסלח לו

(כז) כבר מלתינו אמורה בהקדמה בשגם אם האדם נקי מעבור העבירה בפועל יערוך א"כ אם הוא מונע א"ע מאהבת בוראו והנה באזהרה הזאת שהיצר מתגעגע מאד על הדבר החזרנו הדברים כי עפ"י הרוב האדם מונע א"ע מחמת בושה ומורא ואפילו רשעים גמורים מונעים א"ע בעבור הבשת ומניעה כזאת לא יחשב לו לכלל החלוקא דרבנן המשכיל ישים כ"ז לנגד עיניו ויבין וישכיל למנוע א"ע בעבור אהבת בוראו ויהי' זהיר בכל ענפים שכתבנו ויעשה משמרת למשמרת ויותר מהמה בני הזהר וישוב אל י"י על העבר ויקבל ע"ע כו'

חלק

המחשבה

(א) ודאי צריך לכוין שמונע א"ע מחמת אזהרת בוראו וכבר דברנו בזה בחלק הדבור. וצריך לעיין במשפטי המצוה ואזהרותיה וענפי' ולחדש מושכלות בהמנות כמבואר שם

(ב) כבר מבואר בחלק הדבור שגם ההרהור בעבירה הוא בכלל האזהרה ומוזהר ע"ז מדאורייתא ולא תתורו וכו' ואמרו ז"ל הרהורי עבירה קשין מעבירה והנה קשה ע"ז משארז"ל דאין הקב"ה מצרף לישראל מחשבה רעה למעשה זולת בהרהור ע"ז (והנה רש"י ז"ל הרגיש בזה ופי' הרהורי עבירה קשים להכחיש בריאת הגוף יותר מעבירה עצמה אבל רבים שהפוסקים ומפרשים הניחו הפירוש כפשוטו לענין העונש קאמר) תזכור נא ידידי את אשר כתבנו בהקדמה בשם רבינו יונה (וכתבנו שם סמוכות לדבריו מדברי הגמרא עיי"ש) דהא דאין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה בישראל הוא דוקא בפעם אחת אבל עבר ושנה מצטרף מחשבה רעה למעשה (וכתבנו שם דזה מוכרח בראי' ע"פ הש"ס ע"ש) הנה י"ל לפי"ז דהא דאין הקב"ה מצרף מחשבה רעה הוא בפעם אחת משא"כ הרהורי עבירה (לשון רבים) קשין מעבירה כי אמרז"ל שכמעט אין אדם ניצול ממנו בכל יום אבל תדע ידידי התירוץ הנכון מה שנ"ל בזה דמה שאמרז"ל דאין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה הוא כשבאת האזהרה בתורה על המעשה והאדם היה נזהר ולא עשה המעשה הרעה רק הי' מהרהר בה אזי אין הקב"ה מצרף המחשבה למעשה משא"כ כשבאת האזהרה שבתורה בפרטות על המחשבה א"כ המחשבה הוא העבירה ע"כ הרהורי עבירה קשים מעבירה כי כמעט אין אדם ניצול ממנו בכ"י והוא מוזהר ע"ז מן התורה ולא תתורו אחרי לבבכם וצריך האדם להרבות ולהפציר בתפלה להש"י יצילהו ברוב רחמיו ממחשבות רעות והרהורים רעים

(ג) ותדע ידידי עצה היעוצה בדברי הזוה"ק אם רואה אדם הרהורין רדפין אבתרי' ירבה מאד לעסוק בתורה והיא תצילהו ובפרט העוסק בתורה אחר חצות לילה הוא כמו האם המקנחת את בנה מכל מיני לכלוך וטיט

היון

(ד) ודע ידידי כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וחלילה לחשוב על הבורא ית' שיחשב לו לעון מה שנופל בפתע פתאים איזה מחשבה רעה בציור העבירה ועריבותה ותיכף מסיר המחשבה ממחשבתו כי כ"ז הוא לאונסו ואונם רחמנא פטריה (הן אמת שמחויב כל האדם לעשות כל הפעולות ולקדש יורו ומחשבתו ואיבריו עד שיבא ללים ברע בתכלית ואז לא יבא לידי הרהורים אבל אעפ"כ מה יעשה האדם