דרך פקודיך קט

בהם ובכל הנלוים אליהם לרעה אל תופע עליהם נהורא וכהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלקים וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה וכל מי שרוצה להכנים צווארו בעול התורה ומצוה ועבודת אמת לא יאמין בשוא נתעה כמלא נימא והרחק ירחיק א"ע מהם ומספריהם ספרי המינים אפילו בדבר שאינו נוגע לענייני הדת ומתלא אמרין לצרעה לא מדובשך ולא מעקצך ולא יהי' להם שם ושארית בבני יעקב ואסורין במשהו וכבר הזהיר המלך החכם אל תקרב אל פתח ביתה. וחלילה להתערב עם האנשים האלה הפוקרים. במאכל ומשתה וחיתון כי ראיתי רובם ככולם פוקרים גמורים פתם פת כותי ומאכלם בשר חזיר יעל בנותיהם הוא אומר ארור שוכב וכו' כי בניהם ובנותיהם בחזקת בני הנדה ובאפשר מדביקין מטותיהם זה לזה כי ראיתי שהם חשודים על כל התורה וחלק משמן חכם ואחריתם מרה כלענה ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו הן המה הי' בעוכרינו בגלות המר הלז הג"ה (ותדע אשר המה אינם נכנסים עמנו בגדר הערבות כיון שאינם מאמינים בתורה ומצותי' המה כגוים גמורים) וב"ב יסיר הש"י בדילינו ויקרא אותנו לעיר הצדק קרי' נאמנה ותדע בכלל הדעת הרע הזה הוא לימוד לשון נכריות הנהוג בעוה"ר אצל כת הרשעים האלו זה פורה ראש ולענה הנה תראה **(הג"ה שמעתי מגדול אחד שיש בידו קבלה כשיש בבית איזה ספר מספרי המינים הללו אסור לספר ד"ת כי היא פ"ז ממש וע"ז היא כמו צואה צא תאחר לו ומסתבר' הוא וכתות הרשעים האלה מחברים בזמנינו כמה וכמה ספרים ובאים בחלקלקות לשונם להסית המון העם להפר התורה והמון עם אינם יודעים הדבר ובראותם הספרים ביופי הכתיבה וקשירה לוקחים הספרים ההם ולומדים בהם לעתות הפנאי ונלכדים ברשת זו טמנו להם ויש ת"י כמה וכמה ספרים מספרי העכו"ם כגון חיבור פעדא"ן וכיוצא ומתפארים בהם ביותר שמדבר (הפעדא"ן) מהשארת הנפש מי האמין לשמועתינו ואנחנו עם י"י אלה אשר קבלנו תורתו ית"ש נלמוד דעת השארת נפש מגוי אמגושי ודבר אחד מדברי חכמינו באיזה ספר קטן שחיברו יספיק ביותר מכל דברי המון עריצים הרשעי' אך הוא אשר ערב להם לחם שקר ע"כ בילדי נכרים ישפיקו ע"כ אני אומר מהראוי לחכמי הדור ללמוד להמון עם ולגזור עליהם לבל יקנו ספרים חדשים מקרוב באו רק ספרים המפורסמים מקדמונים ועל ספרים חדשים ישאלו את פי מבין בחכמת התורה אם הם כשרים לבא בקהל י"י וכתורה יעשו:)** פיתויי הנחש הקדמוני לעה"ד הי' בהכנס בדברים אף כי אמר אלקים לא תאכלו וכו' וכאשר הרבתה האשה להשיב על דבריו אירע מה שאירע מזה הענין למדנו דעת לבל לנגוע בקצה דבריהם ולבל להעלות לשונם וכתבם במו פינו וידינו ויש בידינו רמזים הרבה בתורה מעניינים הללו נכתבים אצלינו במ"א לא יסתפק בהם רק הנפרד לתאוות והפורק עול. ועל כל אופני העניינים האלה בא הרמז במצות לא ימצא חמץ ברשותינו

(ה) המשכיל על דבר בהתבוננו במצוה הלזו יחפש בגנזי לבבו ומעשיו אם יש בידו ח"ו איזה שמץ חמץ משהו הסר יסור מביתו ומרשותו אפילו איזה מנהג ואיזה לשון ואיזה מלבוש הנהוג באנשי שחץ הדוברים בגאו' ויחקור באנשי ביתו אם יש ח"ו בם איזה שמץ דבר מזה הרחק ירחיקם מזה וידריכם במוסר התורה ויקבל ע"ע ועל זרעו להיות מעבדי וי' ועבדי תור' ועבדי ישראל בין והתבונן

(ו) הרמב"ם ז"ל התחיל ספרו ספר המדע יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי' וכו'. הנה הגם שרצ' מרן הרמב"ם ז"ל לרמוז בתחלת ספרו השם הנכבד בר"ת כאשר כתב המפרש עכ"ז יש להתבונן בכוונתו למה כתב