דרך פקודיך קח

גם לאמונתו גבול כשיבא לו איזה מניעה ומוצ' כיוצא משא"כ מי שאמונתו הוא מדרך הקבלה והיא ירושה מאבותינו ובפרט מאברהם אשר הבטיחו יוצרינו ית"ש וכתב עליו בתורה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך י"י הנה לא נאמר למען אשר יצוה את בניו אשר ישמרו דרך י"י דאז הי' שיעור הכתוב שהוא יצוה אותם שישמרו ומדכתיב ושמרו היא הבטחה כאשר הוא יצוה את בניו והמה ודאי אשר ישמרו כי תספיק להם ביותר הקבלה וז"ש הוא ית' כי ידעתיו אני השפעתי בו הדעת והוא ישפיע לבניו בציוויו הנה ישפיע הדעת שלו לבניו וכן דור אחר דור כולם תלוים בקבלתם מדעת הראשון שנתן הש"י לאברהם ואותו הדעת הוא מא"ס ב"ה ע"כ מי שמאמין מצד הקבלה מהאבות ומסגי בתמימות א"ס לאמונתו אפילו ירצו כל המונעים שבעולם למונעו מהאמונה לא יאבה להם ולא ישמע עליהם וכאשר תבא בסוד חכמי האמת תבין כי התבוננות שנגמר לאדם מצד חקירתו הוא כמו ראות העין שראה הדבר בעיניו כיון שעמד עליו מצד החקירה במופת א"כ הוה כרו שראה הדבר הזה (וכמ"ש בגמ' רואה אני את דברי אדמון) והדבר שהוא בקבלה נק' שמיעת האזן ששמע באזניו מה שספרו לו ועתה עשה אזנך כאפרכסת ושמע דבר חכמה כאשר ידע' בגבהי מרומים בנסתרות לה' אלקינו בחי' אז"ן אין בו שבירה משא"כ בחי' עינים הי' בו שבירה ע"כ מי שאמונתו מצד החקירה דזה מיקרי ראיי' יגיע לו שבירה לאמונתו ויפול מאמונתו משא"כ מי שאמונתו מצד שמיעת האז"ן אין בו שבירה וז"ס שמעו ותחי נפשיכם דבשמיעה אין שבירה ומיתה כנודע להבאים בסוד י"י ומעתה תבין להיות באלף החמישי רוב הנשמות מעולם התהו ע"כ הגדולים אשר היו בארץ בימים ההם הוצרכו לקרב את העם אל התורה ע"י אמונה בחקירות שהוא בחי' ראיית העין משא"כ בזה"ז כאשר האיר השי"ת לנו אור שבעת הימים מזמן האריז"ל נשמות של עולם התיקון עיקר אמונתינו מחוייב להיות מצד השמיעה באזן היא הקבלה ותעמוד לעד ועד כה הגיעי דברינו להשכילך בינה מעט למה הי' כמה מחכמי הדורות עוסקים בזה הראיתיך מעט קוטן כוונתם לשם שמים עת לעשות לי"י וכו'. **(הג"ה (ותדע עוד מ"ש החסיד בעל חו"ה שהחקירה בענין הזה מ"ע בתורה וידעת היום והשבות אל וכו' הנה לעת כזאת קיום המ"ע הוא ע"י ידיעת חכמת האמת אזי תקבע אמונת אומן בלבנו אמיתיית מציאות ית"ש כי החכמה הזאת היא עיקר תורתינו והבטיחנו יוצרנו ית"ש שע"י התורה נדע את אלקי עולם ב"ה וב"ש אמונת אומן והרב החסיד הנ"ל הפליא לדבר בכוונתו לש"ש בזמנו ובמקומו אל תקוה ממני לבאר יותר ובסמוך אבאר לך לדעתי דעת הרמב"ם בזה ואתה תבין):

)** ואעפ"כ כמה וכמה מהקנאים לקנאת תורתינו (גם בדורות הראשונים הרעישו ארץ ומלאה להרחיק את נפשות ישראל מזה פוק חזי בתשובת הרשב"א אשר הבדיל מהקהל הגולה מדינה שלימה עבור זה הענין ופוק חזי מ"ש זה סמוך לדורותינו (קרוב לשלש מאות שנה) הגאון מהרש"ל בתשובותיו להגאון מהרמ"א איך האריך מאד להוכיח להגאון מהרמ"א על אשר הביא בדבריו איזה ראי' (לביאור תיבה אחת) מספרי ארסטו והגאון מהרמ"א כמה התנצל א"ע על הדבר ואנן מה נענה אבתרי' בדורותינו אלה אשר הרשעים הללו פרקו עול התורה והמצות לגמרי והמה בוזים על דברי חכמינו והן המה כתות המינים והמוסרים והאפקורסים וקיימין על ישראל בכלי חמס ובהפקרא ניחא להם למען ספות הרוה את הצמאה. לא יאבה י"י סלוח להם ויהי' לחרפות ויקח מהם קללה לדור אחרון איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות כחלום מהקיץ י"י בעיר צלמם תבזה. יתחמץ לבבי בראותי בתיהם שלום מפחד וקנא קנאתי לי"י ולתורתו ולמצותיו וכל התנאים ואמוראים יליצו טוב בעדינו אשר נזכה במהרה לראות נקמות