דרך פקודיך קז

וגאון (דמיון החמץ שמגביה א"ע יותר ממה שנתן בה העושה קמח ומים) ובאת המצוה שלא ימצא אפילו ברשותו להורות הרמז דהנה יש לך אדם שאינו מתנהג בגלוי בגאות ואדרבא מראה א"ע כנמוכי רוח ומיטיב עם כ"א. ובקרבו ישים ארבו (והוא רמות רוחא יתירא שלדעתו יש בו כל המעלות ואפי' מדת ענוה ע"כ מתנהג אצל ב"א בעניות ושפלות) הנה לזאת באת אזהרה שלא ימצא אפילו ברשותו הגם שלא יהנה ממנו כי ע"ז נאמר ורם לבבך ושכחת וכו' וזה בא ברמז המצוה בזמן היציאה ממצרים כי אז הודיע הש"י גבורותיו אשר הוא משיב גמול על גאים והוא גאות לובש אבל זה הרמז מצוה עלינו בכל עת ובכ"מ ובכ"ז לשרש אתר מדות הגאות לבלי השאיר שורש

וענף

(ג) ע"כ בהתבונן האדם במצוה הזאת ובפרט בעת מצוא זמן המצוה בפועל ישוב אל י"י על רום לבבו וזדון לבו אשר חלף ועבר עליו. מיום היותו ויחשוב ברוממותו ית' וישפיל א"ע לנגד י"י ית' וישוב על העבר אשר השתמש בשרביטו של מלך כי י"י מלך גאות לבש ויקבל ע"ע על העתיד וכו' המשכיל יתבונן **(הג"ה וזה אשר פירשנו מאמר חז"ל כל המתייהר כאילו בא על עריות כולן כי ענין עריות הוא ג"כ משתמש בשרביטו של מלך כנודע מעסק היחודים בעולמות עליונים וכן כל המתיהר משתמש בשרביטו של מלך ע"כ כל המתייהר כאילו בא על כל העריות במ"א הארכנו בזה ובכאן עח לקצר. ע"כ

הג"ה

)** (ד) עוד אני מדבר בטעם חמץ ומצה שכתבנו לעיל בענין חטא האדם בעה"ד טו"ר ותיקונו הנה תבין אשר רמ"ז החמ"ץ הרומז לדעת הרע לא ימצא ברשות ישראל וחלילה לחקור בחקירות ודעות כוזבות (אפי' בדרך השילוח) רק תמים תהיה עם י"י אלקיך בתכלית הפשיטות ושלימות בהתבוננות חלקי התורה ומצותי' וכמ"ש רבא אנן דסגינן בתמימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם וכאשר באנו לדבר מזה תדע ידידי מזה להרחיק הפלסופיא לבל נגיע בקצה המשענת הקנה הרצוץ הלזה והנה ארמוז לך ותבין כאשר יבא הפלוסיף לחקור על מציאת הבורא והנה יבא בחקירתו לחקור אם הוא נמצא וכן יצייר ת"ו ההיפך (כדר' החוק' החוק' בכל חלקי הסותר הנה כאשר חוקר בצד המציאות מטה דעתו לדעת הט ב הנה לזה מיקרי דעת הטוב וכאשר יצייר ההיפך הגם שיסתור זה הדעת (בדחיית השכל) עכ"פ בחקירתו לפי שעה הוא מטה דעתו לדעת הרע א"כ החקירה מיקרי עץ הדעת טוב ורע (וזה דמיון החטא של אדה"ר ונצטוינו לתקן ע"י התורה תמים תהי' עם י"י אלקיך בלא שום חקירה ובלא ספק כרגע ח"ו) ואל תבקש לדחות בהיותך מבהל ברוחך לומר משל כת הקודמים הוא היינו חסידים הראשונים כגון החסיד בעל תו"ה ורבינו סעדי' גאון ושאר כת הקודמים תדע עפ"י פשוטו כי זה הי' מן הצורך להם להשיב להאפיקורסים בויכוחים שהי' להם בימים הקדמונים ועוד יש בידי חבילות חבילות לתרץ ענייני כת הקודמים להיו' אז באלף הה' בסוד עולם התוהו וגם מחמת דוחק הגלות והפיזור לא הי' באפשרי להם לחכמי הדור להטעים להמון עם ענייני האלוקית ולהרחיק ההגשמה מבלי הלבישם העניינים בחקירות צריכין לזה למען יתרצו בתורה ובעבודה והי' הדבר הזה להם כעת לעשות לי"י וכו' וכאשר תעמיק עוד בנסתרות לי"י אלקינו תתבונן מ"ש החסיד מהר"י יעב"ץ שהי' בדורות השמד והעיד שראה כל אותן החוקרים אשר העמידו אמונתם על חקירות השכל המירו כבודם בלא יועיל ביום הזעם ונשים וקלי הדעת אשר כל אמונתם בשמיעה ובקבלה ירושה מאבותינו עמדו בנסיון ונבחנו בצרוף וקדשו שמו הגדול והנורא ירא י"י וישפוט ואמרתי אני בעניי לקרב הדבר אל השכל דמי שאמונתו בא לו מדרך חקירות שכל אנושי הנה השכל אנושי הוא בעל סוף וגבול הנה יוכל להיות