דרכי צדק ג

(יג) יחשוב שהש"י חושב במעשה בני אדם לרתם עליהם ומצייר גופם למעלה בעולמו' עליונ' ואיך לא יתבייש בראו' הש"י גופו מלוכלך ומטונף בעבירה היתכן להרהר רע במקום עליון ונורא כזה שהי' ראוי לחשוב ולהרהר בהרהורי מצוה ולא בהרהורי עבירה לכן כל מה שרואה ומצייר יצייר מחשבו' טובו' דהיינו בראותו זכר יצייר לפניו שם הויה ב"ה נגד עיניו ובראותו נקבה יצייר שם אדני לפניו וזה סגולה גדולה להנצל מהרהורי עבירה גלה זאת צדיק א' בכתביו והוא בדוק ומנוסה

בעזה"י:(ד) כשבא לאדם מחשבה זרה באמצע התפלה ישתוק כי המחשבה רוכבת על הדיבור וח"ו הקליפה גוברת על הדיפור של קדושה לכן ישתוק עד שיסיר המחשבה רעה

מלבונטו) הנהגה גדולה יסחלק חמיד בהדבורים כשמדברים מאהבה עד"מ יחשוב באהכת הש"י שאין לאהוב רק לשם יתברך וכשמדברי מן עשירו' יחשוב ג"כ כי מהש"י בא לאדם העושר והכבוד וכן בנוי וז והדר וכן מיראת עה"ז יחשוב שאין לירא רק מהש"י וכן כל הדברים עד"מ ובין תבין את אשר לפניך ובזה לא יפסו' מהדבקו' גם בדברו עם בני

אדם:(עז) כשירצה שלא יפסוק מן דביקו' בעת שמדבר יראה שכל מה מה שידבר יהיה הכל להש י גסבשאר צרכים יחשוב שהדבורים באים מהש"י שנותן בו כח הדיבור ובזה לא ישכח

מהש"י:(יז) גם ירגיל עצמו כשמבקש איזה חסד מב"א יכוין בעת שאלתו שהוא מבקש מאס הש"י וזו היתה מעלת הצדיקים הקדמוני' ומו דניאל מרי חלמא לשנאך ופשרא לערך עיין ברש"י ז"ל וכן בנחמיה אתפלל והיה כל הדבורים הכל לשמים וכן מצינו בגמ' נאמן עלי הדיין וזה דבר גדול צריך הרגל

רב:(יח) אם הוא בדביקו' ויכול לחשוב על כל דיבור שם הויה ב"ה ובזה יוכל לחשוב ג"כ בדבורים ששומע מחבריו ואם זוכה יוכל להכיר עי"כ כל דיבור ששומע אם הוא אמת או שקר או דבר בטל כנודע הסימן בין היודעים רק זה הוא

השורש(יט) גם ייכל לחשוב אותיו' שמדבר בגשמו' יצייר אותה במחשבתו בציור כתב אשורית ועי"כ יש לאותיו' העלאה ע"י חושבו בציור אותיו' קדושים וזה גלה ג"כ רבו של מ"ו ני' ולזה צריך הרגל רב ע"די מ' כשיאמר לו חבירו גיב מיר) יצויר נגדו כתב אשוריה כזה מיר) לכ צריך לרחם על השכינה שהדבורים ממנה באים והוא לוקח אורם לגשמות והרב בעהשיט ז"ל אמר שמה שהשכינ' היא בגלות הוא שכל הדבורים ממנה וכולם צריכין להיות לעבודת הבורא וכעו"ה לוקחין אותן הדבורים לגשמו' ולדבר בטל

ושקרים(רא כעצריך לדבר לעכודת הש"י יחשוב שעושה בזה נ"ר להש"י שמביא