בנין שמואל רי

מותר להקריבן על המזבח להקטירן אפילו אחר שקיעת החמה אבל הקומץ והלבונה אינם נקטרים רק ביום והוא לדברינו כמין חומר תלי"ת כי הקטרת הקומץ בחינות דכורא שבנוקבא שהוא בחינות יום. וידוע מע"ח בכוונת ק"ש שע"ה, כי כאשר המלכות שבמלכות יורדת לבריאה יורד בחינות דכורא שבמלכות למטה ונעשה בחינות דכורא אלי' ומזדווג עמה כמ"ש בזוהר ה' גנים אית וכו' עד וההיא גנתא אתהפיך למעינא לכן גם בחינות ההקטרה שהיא בחינות המ"נ שביסוד הנשרפין שם ע"י הרוח אש שעל המזבח הרבוץ כארי"ה בחינות רי"ו כלי ורוחא כידוע הוא נעשה בחינות זכר מתיר את המנחה וכבר ביארנו למעלה בח"ב פ"ה ענין העולה בסוד בנימן רוחא דבה היא העולה חסדים שבמלכות ודוגמת זה מנחת כהן איש החסד שכולה כליל כמו העולה וכן בפרטות בכל מנחה הקומץ הנקטר על המזבח בחינות בנימן דכורא שבנוקבא ותראה איך הדברים מכוונים. [ודע כי כ"ז בבחינות העבודה מקום הקרבנות מחשבתם עבודתן ומקום כפרתן. אבל עיקר עצמותן מבריאה בהמות בדכורא שבבריאה והלחם של המנחות במלכות דבריאה כאשר נתבאר בע"ה.] והנה בקומץ ד' עבודות שמפגלין בהם המנחה דוגמת ד' שבקרבן שחיטה בכתר וקבלה בחכמה והולכה בבינה המתפשטת עד היסוד ושם הזריקה וכן כאן בקומץ. קמיצה בכתר כי שם נקודת קמ"ץ. [ונרמזו בכאן הנקודות כי המנחות בחינות פנימות ומוחין שהם בסוד הנקודות כמ"ש למעלה בח"א פכ"ג אבל הקרבנות הגם שהם למעלה מהמנחות בדכורא אינם אלא בחינות חיצוניות שבדכורא ועמ"ש בבתי הנפש פרק י"ג שיש ב' בחינות בענין זי"ן וי"ב האחד שזי"ן בדכורא וי"ב במלכות כמ"ש בכאן שהמנחות במלכות. והב' שזי"ן אברים חיצונים וי"ב אברים פנימים.] ומשם מתחיל מצות כהונה כמ"ש וקמץ הכהן כי כתרה נגד חסד שביסוד אמא המלובש בת"ת דז"א. משא"כ בכתר דז"א שהוא למעלה מבחינות כהונה ונתינה בכלי שרת דוגמת הקבלה והולכת הקומץ דוגמת הולכת הדם והקטרת הקומץ דוגמת הזריקה כי ענינם אחד שאצלה הקטרת הקומץ כמו זריקת הדם שבדכורא והבן, ואם נחשוב ג"כ בחינות הקטרת הלבונה שהיא ג"כ מתרת המנחה וגם מליחת הקומץ שהוא מעכב [משא"כ מליחת המנחה שאינה מעכבת בדיעבד] הרי הם ששה עבודות במתיר שסודו בחינות דכורא שבה בחינות וא"ו הנשאר באצילות ומלכות שבמלכות דל"ת והם ד"ו כמ"ש האריז"ל. והנה הד' של המנחה י"ל שזה בחינות ג' מתנות שמן יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן, ובאותן שאין בהם רק ב' מתנות שמן כמו החלות ורקיקין אפשר יש לחשוב נתינת הסולת לכלי שרת. והרביעי הוא ההגשה למזבח בחינות מלכות כמ"ש תנופה במזרח והגש"ה במערב. ובפרט לפמ"ש בסוף בית עולם כי ד' קרנות המזבח נגד ד' פרצופין שלה וקרן מערבית דרומית נגד מלכות שבמלכות יבואו הדברים כמין חומר שלכן ההגשה שהוא נגד מלכות שבמלכות צריכה להיות דוקא בקרן הזה והבן. ויהי' לפי"ז ג' מתנות שמן בחינות כח"ב ומלכות רביעית להם איומה כנדגלות וה"ס ד"ו פרצופין הנדרש בכ"מ שהם ע"ס דכורא ו"ק והנוקבא עם ג"ר בחינות דל"ת וכבר בארנו למעלה בשם הגר"א ז"ל טעם לזה כי אין ג"ר שריין על הז"א רק בשביל המלכות לכן הם ככללין בה ובזה תבין ג"כ למה לא באו היין והשמן רק במנחות סוד המלכות ולא בששה קרבנות סוד הזעיר כמ"ש למעלה. והנה הג' מתנות שמן יש לחשוב גם בקומץ כמ"ש וקמץ הכהן מסולת המנחה ומשמנ"ה הרי הם טי"ת בקומץ שהוא הדכורא וד' במנחה עצמה מלכות וכ"ז בפרטיות בכל מנחה וכן בכללות י"ג מנחות טי"ת אשקיין לגיגתא.