בנין שמואל רא

שכתב האריז"ל בנרות חנוכה שלכך אסור להשתמש לאורן מחמת שהאור העליון ירד למטה למלכות כאשר היא למטה במקומה אבל בנרות שבת שעלתה למעלה אין חשש ומותר להשתמש לאורן הנה כיוצא בזה בכאן המעילה במלכות מצד אור החכמה כמ"ש קדש ישראל לד' וכו' כל אוכליו יאשמו וכ"ז בזבח ובאמורים אבל הדם שהוא למעלה בז"א אין חשש והבן מאוד

ודע כי פשט משנה זבחים פ"ב משנה ב' מוכח דאע"פ שנפסל בד' עבודות אלו הוא רק במחשב לזרוק או להקטיר או לאכול חוץ לזמנו אבל אם חשב בשחיטה לקבל או להוליך חוץ לזמנו אינו פיגול אבל הר"ן והרשב"א בפ"ב דחולין לענין השוחט לע"ז כתבו דנפסל בכך וכבר ישב על מדוכה זו הגאון רעק"א שם ועיין בתפארת ירושלים מ"ש לישב דאף הר"ן והרשב"א לא כתבו רק דנפסל אבל כרת בודאי אין בו כפשטא דמתניתין דלא גרע מחוץ למקומו שפסול ואין בו כרת יע"ש. והנה לדברינו הנ"ל יבוא כמין חומר כי לכן אינו פיגול גמור רק במחשב על עבודה שהוא במלכות שהיא אכילה והקטרה או אפילו על הזריקה כי היסוד דבוק במלכות מבועא דבירא דלא פסיק מבירא ועיין בזוהר ויקרא ע"פ מן הבקר לעולה ותבין

ג הנה לאשר ביארנו בפרק הקודם ענין פיגול נבאר אי"ה יתר האיסורים שהם ד' פיגול ונותר וטמא וחייבים עליהם מעילה משום קודש והם נגד ד' עולמות ד' אותיות השם פיגול כבר ביארנו בדכורא במחשבה ודוגמת זה הנותר במעשה. וכמו בפיגול אין חייבים כרת רק בחוץ לזמנו לא בחוץ למקומו שפסול ואין בו כרת כמו כן בנותר חוץ לזמנו חייבים כרת אבל ביצא חוץ למקומו פסול ואין בו כרת והטעם י"ל עפמ"ש למעלה בבתי הנפש פרק ז' לאשר הזמן במלכות ושם עיקר אחיזתן כמ"ש בפרק הקודם לכן חייבים עליהם כרת משא"כ בחוץ למקומו בחינת בינה אין הפגם מגיע שם כ"כ לכן אין בו כרת, וכן תעיין שם בבתי הנפש פ"ו בדברי הגראז"ל שבגלגול א' יורד לבריאה שנוי מקום וב' יורד ליצירה שנוי השם ובג' עשי' שנוי מעשים הנך רואה ג"כ כנ"ל כי המקום בבינה ולכן אין חייבין עליו כרת כי שם אין העונות פוגמין כ"כ משא"כ למטה במלכות ששם הזמן. וגם אתה רואה כי שנוי השם בז"א המתלבש ביצירה ולכן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים כי בנוקבים אפילו בבינה יש אחיזה מעט מסוד המלכים שמלכו בארץ אדום אבל בקו האמצעי ת"ת אין שום אחיזה ולכן הי' מטתו של יעקב אע"ה שלימה לא כאברהם ויצחק, ומ"מ בחטאת ואשם שהם בשמאל פסולים שלא לשמו ג"כ וכן הפסח שהוא במלכות כמ"ש בח"ב ודוק. והכלל שפיגול ונותר דו"נ נגד דו"נ שבקדושה, והטומאה נגד הבינה שמשם הטהרה כידוע ומעילה בקודש נגד אבא כי או"א טהרה וקדושה כמ"ש וטיהרו וקדשו. קדושה באבא קודש לד' ובבינה הטהרה כמ"ש וטהרת אתם כמ"ש בזוהר קרח קע"ו **(ודע שבר"מ ותיקונים כתוב כ"פ להיפוך שקדושה בבינה עיין זוהר עקב רע"ב וז"ש הגר"א ז"ל בהיכל ששי כי טהרה בחסד וקדושה בשמאל וכן בברכת המצות שכתב האריז"ל אשר קדשנו באבא והגראז"ל כתב אשר קדשנו באמא ומקורו בשני גרסאות בתיקוני הזוהר ועמ"ש בח"א פי"ב ואין כאן עת האסיף בזה, ולפי"ז אם נאמר שטהרה בימין וקדושה בשמאל צ"ל להיפוך לענין הטומאה)** ולכן הי' הכה"ג טובל ה' פעמים נגד הבינה ה"א עילאה ומקדש יו"ד פעמים נגד אבא יו"ד שבשם.