בנין שמואל רב

וז"ס טומאה דחוי' בציבור כי הציבור בסוד הבינה כמ"ש בח"ב לכן נדחה הטומאה מפניהם. ולכן התרומה שביארנו בבית לחם שהוא בסוד הבריאה ובינה נאסר בה הטומאה ובקודש שהוא נגד האצילות שלכן עושה רביעי בקודש כמ"ש האריז"ל ניתוסף בה המעילה. מיהו גם במעילה יש חילוק בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית שהמה יוצאין לחולין ע"י מעילה משא"כ בקדשי מזבח כי אין מועל אחר מועל אלא בבהמה וכלי שרת בלבד והטעם י"ל כמש"ל כי עצמות הקרבנות מושרשין בש"ק דמלכות דאצילות עצמה וכן הכלי שרת כמ"ש בבית עולם כי הביהמ"ק בסוד היכלות הבריאה ושבעה כלים נגד ז"ס דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה וכן כל הכלים המה כלים פרטים של הזי"ן כלים הנ"ל לכן אין יוצאים לחולין בסוד אני ד' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן שאינה מתחללת משא"כ בקדשי בדק הבית בחינות ההיכלות כי אמא דבי"ע מתחללת ולכן גם שירי הקרבן קדושים בסוד הבריאה שהמלכות יורדת לשם והוא שירים של עולם העליון והוא ג"כ ענין שירים של סעודת צדיקים שהשכינה שורת על שלחנם אשר לפני ד' וז"ס מ"ש באוה"ח הקדוש פרשת אחרי, ואז מותריו יהיו עטרי מלכים וכסאותם בסוד הבריאה שהוא הכסא כידוע] והנה המועל בהקדש צריך ליתן חומש בחינות ה"א עילאה שמתלבשת בבריאה ששם סוד ההקדש והתרומה. אולם בקדשי מזבח י"ל שהוא נגד ה"א מלכות דאצילות המתלבשת בבריאה. וזה ג"כ ענין התמורה שכתוב לא יבקר בין טוב ובין רע ואם המר ימיר והי' הוא ותמורתו יהי' קודש עפימ"ש בת בתיקונים ובזוהר בכ"מ ע"פ אל תמר בו אל תמירינו בו שהוא במט"ט הכולל ג' בי"ע והשכינה מסתתרת בו כי שמי בקרבו וצריך לזהר שלא לחשוב כי הוא המושל בעצמו כמו שטעה אחר רק לידע שהכל בכח השכינה וכן הוא בגמרא סנהדרין ל"ח והנה הקרבנות מרמזים לאברי השכינה דאצילות. ולכן צריך שלא להמיר אותה במט"ט כי במט"ט כל התמורות והשנוים כמ"ש הגראז"ל עיין בתי הנפש פ"ז ואם המר ימיר והי' הוא ותמורתו קודש. והכל מצד השכינה דאצילות קדשי מזבח. אבל בקדשי בדק הבית בחינות ההיכלות אין בהם תמורה והבן. ועיין, בבתי הנפש באריכות ענין ירידת הנשמה דאצילות לבי"ע בסוד התמורות בגלגול א' לבריאה ושם שנוי מקום כי אין שנוי בעצם רק במקום כי או"א כחדא שריין וכן אצילות עם הבריאה. ולכן גם בבריאה יש בחינות הקדשים בחינות קדשים קלים שיורדים לשם כמש"ל ולכן התמורה הראשונה שיורד לבריאה הוא עדיין קודש משא"כ התמורה אינה עושה תמורה כי בפעם ב' יורד ליצירה שינוי השם כמש"ל בבתי הנפש פ"ו כי שם ביצירה לא נמצא בחינות קודש רק תרומה ומעשר כמ"ש בבית לחם וזה הטעם ג"כ בולדות קדשים שאינם עושים תמורה כי גם הולדות קדשים בחינות נשמות הנולדים מאצילות לבריאה כמ"ש בבתי הנפש והבן היטב

ד הנה כבר נתבאר כי עצם הקרבן והוא בחינות ההקטרה במלכות. ועבודת הדם בדכורא והם ד' עבודות ויהי' לפי"ז זריקת הדם ביסוד והוא נזרק **(זלע"ז בחינות החכמה ומעולה בקודש בבינה. ואפשר לומר שז"ס הפלוגתא אם טומאה דחויה או הותרה בציבור כי הציבור בבינה ואם הטומאה ג"כ בבינה נותרת לגמרי משא"כ אם היא במקום גבוה בחכמה לכן הגם כי או"א כחדא שריין אין בכחה להתיר רק לדחות. ולכן הציץ שהוא בחכמה מוחא מתיר לגמרי:)**